אומרים תודה למתנדבים
גם השנה, כבכל שנה, שמחנו לחגוג עם המתנדבים שלנו ערב שכולו הוקרת תודה להם, אלו העוסקים במלאכה. השנה, עמד הערב בסימן יהדות אתיופיה והמסורת הייחודית שהביאה אתה הקהילה האתיופית לישראל, והתוצאה – לפניכם

בערב ההוקרה השנתי שמחנו להעניק תעודות הוקרה לחברות העסקיות ולעובדים שנותנים ומתנדבים מכל הלב והפכו לשותפי אמת לעשייה ולשינויים החברתיים שאנחנו מובילים.

"אחד מרגעי השיא במסע התרחש במהלך מפגש בין חניך לסבתו שנותרה באתיופיה ולא זכתה לראותו מאז עלה ארצה לפני שנים רבות. הסבתא צעדה שלושה ימים ברגל מהכפר בו היא גרה עד לגונדר וחכתה בציפייה בביתה של אחותה בעיר. כשהגיע הנכד, היא חיבקה ונישקה אותו ומיד אחר כך פנתה אלינו וביקשה להודות לכל אחד מאתנו בחיבוקים ונשיקות על שהבאנו אליה את האוצר היקר לה מכל. הסבתא מיששה את גופו של החניך, כלא מאמינה שזהו נכדה שעומד לצידה, והגניבה את ידה תחת שרוולו ולא הזיזה אותה משך כל הפגישה. כשהגיעה העת להיפרד, לא יכלו השניים להתנתק האחד מהשנייה והחניך נשאר לצידה משך עוד מספר שעות ונאסף לקבוצה רק לעת ערב.
ההיכרות עם שורשיהם של החניכים ועם המשפחות המיוחדות שנקרעו לשניים, אך גם עם המסורת והמורשת העתיקה והכה ייחודית, הנופים הפראיים ועוצרי הנשימה והאנשים הטובים באמצע הדרך הותירו אצל כל מי שהיה שותף למסע טעם של עוד ולכן החלטנו שערב ההוקרה יעמוד בסימן המסורת והמורשת של יהדות אתיופיה.
את הערב פתח דניאל, בוגר כפר הנוער בן יקיר, שעבורו היה המסע לאתיופיה גם מסע פנימי. במהלך המסע גילה דניאל עוד ועוד אבני פאזל שסייעו לו להתחבר לזהות האישית, המשפחתית והקהילתית שלו, ובערב ההוקרה שיתף את כולנו בסיפורו האישי המרגש שנגע בכולנו.
בהמשך הערב התחילה חגיגה אתיופית מיוחדת במינה עם הופעה של בירו טשלה, אביב יוסף וזהבה קסאיה, בוגרי כפרי הנוער של המנהל לחינוך התיישבותי עם קטעי שירה, נגינה וריקודים אתיופיים . לקינוח, חתמנו את הערב עם טקס בונה אתיופי כהלכתו – במהלכו נהנינו כולנו מקפה אתיופי אמיתי שהוגש כמיטב המסורת עם כל הכיבוד וחתם ערב מיוחד במינו.


