חני בגריש שוורץ

"מזה כ- 7 שנים מאמנת אישית לנוער ומבוגרים עם קשב וריכוז, וכששלושת ילדי בגרו, הרגשתי שהגיעה העת לתרום מזמני.

החלטתי ללוות נערים ונערות אשר גדלו בתנאים שונים מהסביבה בה גדלו ילדיי ולהעניק להם כלים אפקטיביים, על מנת שיזכו לממש את הפוטנציאל הגלום בהם."

אומרים שכל ההתחלות קשות, זה נכון?

"לפני שלוש שנים שמעתי על הרוח הישראלית מחברי הטוב אילן לינהרד, החלטתי להתנדב וככה זכיתי להכיר את החניכה שלי לירז.
בתחילת דרכנו נהגתי לאסוף אותה מהפנימייה, לעיתים ישבנו בכפר בו למדה, נסענו לים ובעיקר הסתובבנו כדי לצבור חוויות משותפות. כך, גישרתי על פערי הדורות וביחד עבדנו קשה כדי לשמור על קשר משבוע לשבוע."

כיצד בא לידי ביטוי תפקידך כמנטורית?

"האמת? קצת כמו אמא  ייעצתי והענקתי מניסיוני בנושאי גיוס, קבלת החלטות והתמודדות עם קשיים.
ככל שהזמן עבר הרגשתי שאני עוברת איתה את תהליך ההתבגרות, ליוויתי אותה בתקופת הבגרויות והגיוס, אלו זמנים משמעותיים עבור נערה בגילה ואני מקווה שעשיתי את הטוב ביותר".

למה דווקא הרוח הישראלית?

"בישראל יש לא מעט עמותות וארגונים שעובדים עם נוער בסיכון, אני חושבת שהרוח הישראלית מסמנת משהו הרבה יותר גדול, מדובר פה על שינוי חברתי, שינוי של תפיסה.
ליווי ותמיכה בנערים ונערות בסיכון מעניקה לא רק להם הזדמנות שנייה, אלא לחברה הישראלית. המטרה היא לא רק לעזור למי שזקוק לעזרה, אלא לתת לו את הכלים לעצמאות.
לדעתי, זו הרוח הנכונה".

הירשמו לניוזלטר “מצב הרוח”

Stay informed and sign up for our newsletter

לתרומות