גילי אלטרס

לפני שנתיים שמעתי על תכנית המנטורים של הרוח,"אחד על אחד", כך הכרתי את החניכה שלי אמבט בתחילת כיתה י"ב, אז היא עוד הייתה בפנימייה. בהתחלה היינו נפגשות פעם בשבוע, נוסעות ביחד למסעדה או בית קפה. מהר מאוד, הבשילה מערכת היחסים והתחלנו לדבר על החיים, הלימודים, המטרות, השאיפות, המשפחה, הבעיות וההצלחות.

יום אחד עשיתי לה הפתעה, באתי בערב שישי, ביום ההולדת עם עוגה ובלונים לפנימיה וזה היה רגע מיוחד עבור שתינו.

ככל שהתחזק הקשר הרגשתי שאני מקבלת יותר מאשר נותנת, בכל פעם שאמבט הכניסה אותי לחיים שלה הרגשתי מלאה יותר, זוהי הרגשה מדהימה שאני מאחלת לכל אדם לחוות.

אומרים שנתינה לעולם אינה גורעת, אני בהחלט מאמינה גדולה.

מעבר לקשר מול החניכים, גם אנחנו המנטורים והמנטוריות מרגישים כמו משפחה אחת גדולה.

אנחנו מתייעצות, נפגשות ותומכות אחת בשנייה, לפני הקורונה עוד נהגנו לעשות על האש (זוכרים את התקופה הזו? 😊)

היום אמבט כבר "אחות גדולה" בעצמה, כלומר מדריכה במכינה ואני כל כך גאה בה!

הירשמו לניוזלטר “מצב הרוח”

Stay informed and sign up for our newsletter

לתרומות