בין 1970 ל-1979 התרחשו דרמות גדולות בחזיתות הפנים והחוץ של ישראל, בעם היהודי
ובתנועה הציונית. ישראל ידעה בשנים אלה טלטלות גדולות.
ב-1970 הסתיימה מלחמת ההתשה עם מצרים והגיעו כמה שנות שקט יחסי.
דומה היה - בעיקר באמצע 1973 - שלישראל נכונו עוד הרבה שנים של שקט בגבולות.
לא כך קרה. כבר בסתיו של אותה שנה, יצאו מצרים וסוריה למלחמה נגדה - מלחמת
יום כיפור. זו הייתה אחת המלחמות הקשות שידעה המדינה מאז הקמתה, אך לאחר מספר
ימים מדאיגים במיוחד נטל צה"ל את היוזמה לידיו, כבש חלקים גדולים ממצרים וסוריה,
והביא להפסקת-אש לאחר 18 ימי לחימה קשים.
מלחמת יום כיפור הותירה צלקות במרקם של מדינת ישראל ובאנשיה, הניצחונות המפוארים
של מערכת קדש ומלחמת ששת הימים פינו מקומם למלחמה קשה ואכזרית, שבה הופתעה
ישראל, איבדה למעלה מ2,-500 מחייליה, והיתה נתונה לסכנה קיומית. תוצאות המלחמה
הביאו לתמורות פוליטיות ואת הבימה פינו שניים מראשי המדינה - גולדה מאיר ומשה
דיין. זעזועים היו גם מנת חלקו של הפיקוד הבכיר בצה"ל.
עד סיום העשור לא היו מלחמות נוספות, אך גברה הלחימה במחבלים הפלסטינים
- בישראל, בשטחים ואף מחוץ לגבולות המדינה. לישראל הייתה הצלחה במלחמה זו,
אולם היא גם שילמה מחיר דמים כבד.
באמצע העשור הושג הסכם-ביניים בין ישראל למצרים וצה"ל הסיג את כוחותיו בסיני.
צעד זה פתח את הדרך למהלך מצרי נועז בשלהי 1977 - ביקורו ההיסטורי של נשיא
מצרים, אנוואר סאדאת, בירושלים. חילופי השלטון בישראל והתחייבות לסגת מכל
סיני הביאו את הנשיא המצרי לארץ, וסמוך לסוף העשור נחתם הסכם-שלום ראשון בין
ישראל למדינה הערבית הגדולה ביותר - מצרים.
ב-1977 ראתה ישראל את המהפך הפוליטי הראשון בתולדותיה. מפא"י, ויורשתה מפלגת
העבודה שהיו בשלטון מאז קום המדינה (ולמעשה הרבה קודם לכן), איבדו את השלטון
לימין, בראשותו של מנחם בגין. הליכוד, שהתבסס על האכזבה משלטונה הממושך של
תנועת העבודה ומרגשות התסכול של עולי שנות החמישים, הרכיב ממשלה חדשה. בגין,
שנתפס כ"נץ" פוליטי, הפתיע בנכונותו לוויתורים בסיני, וסלל בכך את הדרך לשלום
עם מצרים.
במהלך כל העשור נמשך מאבקם של יהודי ברית המועצות לזהות לאומית ולהיתר לצאת
את המדינה ולעלות לישראל. רוב הזמן הכבידו השלטונות הסובייטים את ידם על היהודים,
עצרו, אסרו, שפטו ולחצו עליהם בכל דרך אפשרית. רק לחץ של ארצות המערב, ורצונה
של ברית המועצות לזכות בהטבות-סחר מצדה של ארצות-הברית, גרמו לשינוי מסוים
במדיניות ברית המועצות כלפי היהודים. בשנים אלה התפתחה תופעת "מסורבי העלייה"
(סירובניקים), פעילים יהודיים שהודיעו על רצונם לעלות לישראל, ובשל כך סבלו
קשות, פוטרו מעבודתם והועמדו לדין. הם לא נאבקו לבדם. לצדם ואתם היו מדינת
ישראל, ארגונים יהודיים וציוניים, ולעתים קרובות גם אישים וגופים לא-יהודיים.
על אף כל המכשולים שהציבה ברית המועצות, עלו במהלך העשור 160 אלף יהודים מארץ
זו לישראל. הם היוו כמחצית מכלל העולים שהגיעו למדינה בעשר שנים אלה. קליטתם,
אף שנתקלה בקשיים, עלתה בדרך כלל יפה, והם הוסיפו רבות למדינה ותרמו לכלכלה
ולחברה. נושא מדאיג שהלך ותפס מקום מרכזי במסכת העלייה היה הנשירה בדרך, לרוב
בווינה. ככל שחלפו השנים התרחבה התופעה, ובשנות השמונים היו שנים שכמעט בל
העולים שיצאו מברית המועצות - נשרו בדרך.
בשנים אלה, עוד לפני עליית הליכוד לשלטון, הורחבה בהרבה ההתיישבות היהודית
ביהודה, שומרון, הגולן וחבל עזה. רובה בתמיכת הממשלה ומקצתה נגד דעתה, בעיקר
באזורים ערביים צפופים. הדבר קיבל תנופה לאחר המהפך הפוליטי במאי 1977.
ההסתדרויות והארגונים הציוניים ברחבי העולם הקדישו בשנות השבעים מאמצים רבים
בשלושה תחומים עיקריים: עזרה לישראל, במיוחד לאחר מלחמת יום כיפור; המשך הסיוע
ליהדות ברית המועצות במאבקיה; חיזוק החינוך והתודעה היהודית-ציונית מבית.
בנוסף, הם הצטרפו למאבק המשותף נגד החלטת עצרת האו"ם מ-1975, שהשוותה את הציונות
לגזענות ותמכה באש"ף. מאבק זה נמשך שנים ארוכות, עד שעצרת האו"ם שוכנעה לבטל
את החלטתה הנואלת.
1970
העלייה מברית המועצות מתגברת, על אף מאמצי השלטונות לבלום אותה, תוך גיוס אישי-ציבור
יהודים, שאולצו לתקוף את העלייה ואת ישראל. ממשלת ברית המועצות עושה ככל יכולתה
כדי להשחיר את דמות ישראל בעולם.
23 בינואר פסק-דין עקרוני של בית המשפט העליון מורה למדינה לרשום ילדי אב יהודי
ואם לא-יהודייה כיהודים. הוויכוח על "מיהו יהודי" מתחדש.
26 באפריל הפגנת-ענק יהודית בניו-יורק בקריאה לשלטונות ברית-המועצות: "שלח
את עמי".
14 ביולי 80 יהודים פונים לסובייט העליון במוסקווה בדרישה לאפשר להם לעזוב
את ברית המועצות ולעלות לישראל.
7 באוגוסט סיומה של מלחמת ההתשה בחזית המצרית. שני הצדדים מקבלים את הצעת ארצות
הברית והפסקת-אש בת שלושה חודשים נכנסת לתוקפה.
27 באוגוסט במשכן נשיאי ישראל בירושלים נחתם ההסכם להקמת הסוכנות היהודית
המורחבת. הצדדים החותמים על ההסכם: ההסתדרות הציונית העולמית, המגבית היהודית
המאוחדת - המגבית המאוחדת לישראל וקרן היסוד.
16 בדצמבר בברית המועצות נפתח "משפט לנינגרד", שבו הואשמו 11 יהודים בחטיפת
מטוס, כדי להימלט מהמדינה. הכנסת מקיימת (ב-17 בחודש) ישיבה מיוחדת בנושא
זה וקוראת לדעת הקהל בעולם לפעול נגד המשך ההתקפות על יהודים ברוסיה.
שביתת רעב ליד הכותל המערבי כהזדהות עם נאשמי לנינגרד.
24 בדצמבר בית המשפט בלנינגרד דן שניים מ-וו הנאשמים היהודים למוות, והשאר
לתקופות מאסר ממושכות.
השנה עומדת בסימן החמרה בטרור הפלסטיני נגד ישראל, בשיגור טילי קטיושות לריכוזי
אוכלוסייה וחדירת חוליות מחבלים. כן נמשך הטרור האווירי.
בין היישובים החדשים הקמים השנה - פצאל ומצפה שלם בבקעת הירדן וקטורה בערבה.
מספר העולים השנה בעלייה - למעלה מ-36 אלף, רבים מהם מברית המועצות, על אף
ההגבלות והקשיים שמערימים השלטונות הסובייטים. מספר שיא של עולים מארצות הברית
- קרוב ל- .00010
1971
11 בינואר נתן צירולניקוב, עולה חדש מברית המועצות, מתקבל בבואו ארצה בטקס
חגיגי, משום שהוא האזרח השלושה מיליון של מדינת ישראל.
פברואר-מרס במוסקווה ובערים אחרות בברית המועצות מתרבות העצרות וההפגנות של
יהודים
התובעים שיורשה להם לעלות לישראל.
23 בפברואר בבריסל, בלגיה, נפתחת ועידה בין-לאומית למען יהודי ברית המועצות,
בהשתתפות
כ-800 נציגים מכל רחבי העולם, יהודים ולא-יהודים. קוראת לממשלת ברית
המועצות לאפשר הגירת יהודים.
21 ביוני בירושלים מתכנסת עצרת היסוד של הסוכנות היהודית המורחבת.
22 באוגוסט 70 יהודים מברית המועצות מבקשים אזרחות ישראלית בעודם בארצם.
צעד נוסף במאבק יהדות ברית המועצות לעלייה חופשית לישראל.
העלייה לישראל צוברת תאוצה - מארצות הרווחה ומברית המועצות. ב-1971
באים ארצה כ-42 אלף. השנה עומדת בסימן מאבק יהדות ברית המועצות לזהות
לאומית, ולמען עלייה לישראל. עצרות נערכות בעשרות ערים בישראל וברחבי
העולם היהודי.
מתרחבת ההתיישבות הישראלית בשטחים. בין היישובים המוקמים: אופירה
(שארם א-שיח'), די-זהב (דהב), נביעות (נואיבה), שדות בחבל ימית ואלרום בגולן.
בישראל קמה ב-1971 "המועצה הציונית" הנוטלת על עצמה לטפח את התודעה
הציונית וההתנדבותית במדינה. משתייכים אליה כמאה גופים וולונטרים, ביניהם
התאחדות הסטודנטים וגופים מההתיישבות העובדת.
1972
2 בינואר עולה חדש ומפורסם מגיע לישראל: איליה ריפס מריגה, לטוויה, שב-1969
הצית
עצמו במחאה על הגבלות השלטונות הסובייטיים על העלייה לישראל.
28-18 בינואר ירושלים מתכנס הקונגרס הציוני הכ"ח. דן במצבה
של היהדות הסובייטית ומקבל החלטות בדבר "חובות הציוני כפרט".
בקונגרס נמסר כי קרוב למיליון יהודים בעולם משתייכים למסגרות
שונות של ההסתדרות הציונית העולמית.
מאי על אף כל ההגבלות - העלייה מברית המועצות מתגברת. במאי 1972 מגיעים
מארץ זו למעלה מ-2500 עולים.
5 בספטמבר פעולות הסירור של המחבלים הפלסטינים נגד ישראלים ויהודים ברחבי העולם
מגיעות לשיאן ביום זה. בעיצומה של אולימפיאדת מינכן, הורגים שם מחבלים
חברי ארגון "ספטמבר השחור" 11 ספורטאים ומאמנים ישראליים.
במהלך השנה מגיעים לישראל 56 אלף עולים, יותר ממחציתם מברית המועצות.
בניית למעלה מ-50 אלף דירות חדשות תורמת לגיאות הכלכלית בארץ.
דרישת ממשלת ברית המועצות מהרוצים לעלות לישראל ל"כופר השכלה נתקלת בהתנגדות
בישראל, בארצות הברית ובמדינות אחרות.
במהלך השנה יוזמים ארגונים יהודיים וציונים שונים עצרות והפגנות ברחבי העולם
למען יהודי ברית המועצות. במדינה זו עצמה גובר הלחץ על היהודים, בעיקר אלה
המבקשים לעלות לישראל, לרבות משפטי-ראווה באשמת "השמצת ברית המועצות".
1973
13 בינואר
הקונגרס היהודי העולמי מקיים ועידה ראשונה של נציגים מקהילות ישראל ברחבי העולם.
מהגוש המזרחי מגיעים נציגים רק מרומניה ויוגוסלביה.
15 בינואר
פגישה היסטורית בוותיקן: ראש ממשלת ישראל, גולדה מאיר, נפגשת לראשונה
עם האפיפיור.
מרס-אפריל
נמשכים צעדי הלחץ וההפחדה
של שלטונות ברית המועצות כלפי יהודים
המבקשים לעלות לישראל. מקצתם נשפטים לתקופות מאסר ממושכות ולעבודת פרך. המסע
האנטי-ציוני והאנטי-ישראלי נמשך גם בחודשים הבאים ומולו יוצאים מנהיגים יהודים
ולא-יהודים רבים ברחבי העולם.
אפריל
שלטונות ברית המועצות חוזרים
בהם מדרישת "כופר השכלה" מיהודים המבקשים לעלות לישראל.
7 במאי חג עצמאות חגיגי במיוחד בישראל ובתפוצות: מדינת ישראל חוגגת 25 שנה
להקמתה. החגיגות באווירת שלווה יחסית, לאור התייצבות המצב לאורך הגבולות והסבירות
הנמוכה למלחמה חדשה באופק עם מדינות ערב. גם הגיאות הכלכלית בישראל תורמת
להרגשת הביטחון.
28 בספטמבר מחבלים פלסטינים משתלטים באוסטריה על רכבת שהובילה עולים מרוסיה
לישראל. תובעים מממשלת אוסטריה לסגור את מחנה המעבר בשנאו. האוסטרים נכנעים.
24-6 באוקטובר מלחמת יום כיפור. ישראל בסכנה חמורה, אך נחלצת ממנה ומשתלטת
על שטחים גדולים במצרים ובסוריה. יהודי העולם נחלצים לעזרת ישראל. במלחמה
ואחריה מגיעים ארצה כ5,-000 מתנדבים צעירים שאורגנו ברחבי העולם היהודי על-ידי
מחלקת הנוער והחלוץ. הם ממשיכים לזרום גם בשנים הבאות.
בקמפיין חירום של קרן היסוד בין אוקטובר לסוף השנה מגויס סכום של 300 מיליון
דולר
קצב העלייה עדיין מואץ, ונ-1973 עולים, למרות המלחמה ומצב החירום בשלושת חודשיה
האחרונים, כמעט כמו ב-1972 - כ-55 אלף. 60% מהם מברית המועצות
- 33 אלף - היקף שיא מארץ זו.
1974
25 בפברואר צה"ל מפנה את כוחותיו ממערב לתעלת סואץ.
אפריל-מאי מלחמת התשה בין ישראל לסוריה נטושה ברמת הגולן וב"מובלעת" הסורית
שכבש צה"ל במלחמת יום כיפור.
31 במאי סיום מלחמת ההתשה. ישראל מתחילה לפנות כוחותיה מהמובלעת. ברחבי העולם
היהודי, ובהסתדרויות הציוניות השונות, מושם השנה הדגש על סיוע לישראל, בעקבות
מלחמת יום כיפור, ובהמשך הטיפול בבעיותיה של יהדות ברית המועצות.
בשל המתח שבעקבות מלחמת יום כיפור והמשבר הכלכלי והחברתי בישראל, מורגשת ירידה
בולטת בעלייה לישראל. ב-1974 מגיעים ארצה רק 32 אלף עולים, ירידה של כ-72%
בהשוואה לשנה החולפת.
1975
7 בינואר בישראל מציינים את עליית העולה המאה אלף מברית המועצות, מאז ראשית
גל העלייה מארץ זו, בשלהי שנות השישים. עם זאת, בחוגים המטפלים בעלייה מתגברים
החששות מהנשירה ההולכת וגוברת בדרך לארץ (בדרך כלל בווינה) של עולים מברית
המועצות. בשלב זה כשליש מהעולים נושרים.
24 בספטמבר ראשית הקמת יישוב חדש - ולימים עיר ממזרח לירושלים - מעלה אדומים.
21 באוקטובר 27 שנה לאחר שלאחר שנסגר בעת קרבות מלחמת העצמאות ב-1948, פותח
בית החולים הדסה שעל הר הצופים את שעריו, לאחר ששוקם.
10 בנובמבר החלטה חריפה בקיצוניותה המתקבלת בעצרת האו"ם מגדירה את הציונות
כגזענות. תגובות קשות בישראל, בעולם היהודי ובארגונים ציוניים ברחבי העולם.
מנהיגים יהודים במדינות שתמכו בהחלטה, מוחים בפני ממשלותיהם. גם הקונגרס האמריקני
מביע את התנגדותו להחלטת העצרת.
העלייה לישראל ממשיכה לרדת. ב-1975 - רק 20 אלף עולים. בד בבד מתחזקת תופעת
הנשירה של עולי ברית המועצות, בתחנת הביניים באוסטריה. הירידה בעלייה, גם
בשל הערמת מכשולים בפני הרוצים לעלות מצד השלטונות הסובייטיים. ברחבי העולם
היהודי נמשכות עצרות והפגנות למען חופש עלייה של יהודי ברית המועצות.
1976
17 בפברואר נפתחת "ועידת בריסל" השנייה. נציגים יהודים מעשרות מדינות עוסקים
במצבם של יהודי ברית המועצות ובדרכים לסייע להם.
23 ביוני הצעת ח"כ גדעון האוזנר בכנסת להנהגת נישואים אזרחיים נדחית במליאה,
ברוב של 31 נגד 18.
27 ביוני-4 ביולי "פרשת אנטבה" - מחבלים פלסטינים חוטפים מטוס-נוסעים צרפתי
ובו למעלה ממאה נוסעים ישראלים ומנחיתים אותו באנטבה, אוגנדה. צה"ל, במבצע
מבריק המדהים את העולם, מחלץ את החטופים מאנטבה.
31 באוגוסט תחילת רישום משתכנים לעיר חדשה בגולן - קצרין.
העלייה לארץ נמשכת בקצב איטי - פחות מעשרים אלף נפש ב-1976 - מחציתם מברית
המועצות. נשירת העולים בווינה מתגברת. ברחבי העולם היהודי והלא יהודי נמשכות
כל השנה הפעילויות למען יהדות ברית המועצות - עצרות, הפגנות ומשלוח עצומות.
ברחבי ישראל פועלים ב-1976 כחמישים מרכזי קליטה ומעונות עולים ובהם כעשרת אלפים
מקומות.
בישראל ובשטחים נמשכות פעולות החבלה של הפלסטינים, לרבות שיגור טילי קטיושה
מלבנון ליישובי הצפון. במחווה של רצון טוב מגישה ישראל סיוע רפואי והומניטרי
לנוצרים בדרום לבנון, במה שזוכה לשם "הגדר הטובה".
1977
שנה סוערת במיוחד בישראל. ראשיתה במערכת בחירות, שבמהלכה מתפטר ראש הממשלה
יצחק רבין מתפקידו, המשכה ב"מהפך" פוליטי, וסופה בצעד משמעותי לקראת שלום
ראשון עם מדינה ערבית - מצרים.
אפריל בירושלים מתקיים קונגרס ציוני ראשון לנוער יהודי - מהארץ והתפוצות.
17 במאי לאחר 29 שנות שלטון מאבדת מפלגת העבודה (יורשתה של מפא"י) את השלטון
לטובת הליכוד. מנחם בגין יהיה ראש הממשלה הבא של ישראל.
19 בנובמבר נשיא מצרים, אנוואר סאדאת, מגיע לביקור ראשון בישראל. צעדים ראשונים
לקראת חתימת הסכם שלום בין ישראל למצרים. תדהמה בישראל, במדינות ערב ובארצות
העולם.
מספר העולים השנה - 500,21. רוב מפעלי ההתיישבות בשנים האחרונות - מעבר לקו
הירוק. בשנים 1971-1977 הקימה בהם החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית 44
יישובים חדשים. לאחר המהפך ב-1977 מתרחבת הקמת הקמת היישובים בשטחים. עוד
בשנה זו: במוסדות עליית הנוער מתחנכים כ-17 אלף בני נוער. המחלקה לחינוך ולתרבות
יהודיים בגולה ממשיכה גם ב-1977 את פעילותה ברחבי העולם. בירושלים הוכשרו
60 מורים לעברית לקהילות בחו"ל, ומאז ראשית שנות החמישים - יותר מאלפיים.
במפקד שנערך ב-1977 ברחבי העולם היהודי נמצא כי בארגונים הציוניים השונים
מחוץ לישראל מאוגדים כ-2.ו מיליון חברים.
1978
20 בפברואר-1 במרס בירושלים מתכנס הקונגרס הציוני הכ"ט. במרכזו: אישור
נוסף של "תכנית ירושלים" ו"חובות הציוני כפרט". החלטות אחרות מדגישות את מרכזיותה
של ישראל ואת היותה של הציונות תנועת שחרור לאומית - מענה נוסף להחלטת האו"ם
מ-1975 המשווה את הציונות לגזענות.
11 במאי ישראל חוגגת שלושים שנה להקמתה. עצרות ואירועים ברחבי המדינה ובקהילות
יהודיות בעולם.
15 במאי בתל-אביב נפתח בית התפוצות.
יולי בברית המועצות מתקיים משפטו של "מסורב העלייה" - אחד מני רבים - נתן (אנטולי)
שרנסקי. התביעה טוענת נגדו כי הוא בגד במולדתו, ריגל למען המערב והפיץ מידע
אנטי-סובייטי. שרנסקי נדון ל-13 שנות מאסר.
18 בספטמבר בארצות הברית נחתם "הסכם קמפ-דיוויד" - מסגרת לכריתת הסכם שלום
בין ישראל למצרים.
10 בדצמבר ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין, ונשיא מצרים אנוואר סאדאת מקבלים את
פרס נובל לשלום לשנה זו.
ב-1978 שבה העלייה ומתאוששת במידת-מה ולישראל מגיעים למעלה מ-26 אלף עולים,
רובם מברית המועצות. המספר יכול היה להיות גדול יותר, אילולא הנשירה המסיבית
בדרך מברית המועצות לארץ - בעיקר בווינה. בשנה זו מגיע אחוז הנשירה לכחמישים.
בתחום ההתיישבות נמשכת הקמת היישובים בשומרון ובבקעת הירדן ומתחיל מבצע הקמת
מצפים - יישובים קהילתיים - בגליל. על אף ההתקרבות בין ישראל למצרים, ואולי
בגללה, אין רגיעה בפעילות המחבלים הפלסטינים, הממשיכים לתקוף את ישראל, לשגר
לעברה קטיושות ולפגוע באזרחיה. בתגובה על פיגוע חמור באוטובוס בכביש החוף,
יוצא צה"ל ל"מבצע ליטאני" במגמה להרוס את תשתית המחבלים בדרום לבנון (מרס-מאי
.(1978
יהדות העולם נענית לקריאת ממשלת ישראל למימון מבצע "שיקום שכונות".
במשך 15 שנה תשקיע קרן היסוד יותר מ-160 מיליון דולר בשיקום 35 שכונות מצוקה
ברחבי הארץ.
1979
26 במרס ישראל ומצרים חותמות על הסכם שלום ביניהן, לאחר משא-ומתן ממושך.
10 באפריל האוניברסיטה העברית חוזרת לקמפוס הר הצופים, לאחר הפסקה של יותר
משלושים שנה. הקמפוס נבנה מחדש ומתרכזות בו הפקולטות למדעי הרוח, החברה ומשפטים.
23 ביוני שתי התנועות הקיבוציות הגדולות - הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים
- מתאחדות ומקימות את התנועה הקיבוצית המאוחדת (תק"ם).
24 ביוני בירושלים נערכת ברוב עם, בהשתתפות ראשי המדינה והציונות בארץ ובתפוצות,
עצרת היובל של הסוכנות היהודית - חמישים שנה לאחר הקמת הסוכנות היהודית בציריך,
שוויץ.
בשתי השנים האחרונות של עשור שנות השבעים פותחים הסובייטים יותר את שערי-היציאה
ליהודים, והעלייה נמצאת שוב בעלייה. לכ-80 אלף יהודים הותר לצאת, אך רק כמחציתם
מגיעים לישראל. בסיכום העשור )1970-1979) עולה כי לישראל עלו בשנים אלה 330
אלף נפש, מהם כ-160 אלף, מברית המועצות, 36 אלף מארצות הברית, 18 אלף מארגנטינה,
17 אלף מצרפת.
ב-1979, לאחר עליית חומייני לשלטון באיראן, מתגברת העלייה מארץ זו, אך רק חלק
מהיהודים הנוטשים את איראן עולים לישראל.