אילת היא העיר הדרומית ביותר ישראל, על חוף ים סוף. היא סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר נמצאת 238 ק"מ דרומה מבאר שבע ו-346 ק"מ מתל אביב. שטח השיפוט שלה הוא 80,000 דונם. היא הוקמה כאילת החדשה ב-1950. בשנת 1959 קיבלה מעמד של עיר.  כיום מתגוררים בישובים כ- 44,000 תושבים. הייחוד שלה מתבסס על היותה עיר תיירות מובהקת. בתי המלון באילת פועלים בסטנדרטים גבוהים ומהווים מוקד משיכה לצעירים ובעלי מקצוע בתחום התיירות והנופש. באילת יש עשרות בתי מלון, לצד מרכזי בילוי ובידור והמצפה התת-ימי.

מועצה אזורית חבל אילות משתרעת על פני שטח של 2.2 מליון דונם, 95% מתוכם הם שטחי אש ושמורות טבע. תושבי המועצה חיים בקהילות שיתופיות הממוקמות במרחק רב זה מזה וכוללות 10 קיבוצים ו- 2 ישובים קהילתיים, המונים סה"כ כ- 2,900 תושבים. עיקר כלכלת תושבי האזור מבוססת על חקלאות של גידול ירקות, מטעי תמרים, חקלאות ימים ומשק החלב. האזור כולו מצטיין בגיוון הרב של נופיו, וקיימות בו שמורת טבע רבות. האזור המשתרע מבאר מנוחה שבצפון ועד מפרץ אילת שבדרום מכונה "העמק האדום". במזרח  נישאים הרי אדום עד לגובה של 1.500 מטר ומבותרים על ידי נחלים רבים. וממערב, נמצאת שמורת הרי אילת ושמורת צוקי שיירות. בנוסף, מצויה במועצה בקעת תמנע שבה מצוי המגוון הגדול ביותר בארץ של סלעים מגילאים, סוגים וצבעים שונים.