לא שיקל את ראשו בפני התלמיד ולא שיתבזה בעניו ח"ו, אדרבה המלמד ישתדל שיראהו התלמיד כאיש מרום אבל גם לאיש וטוב ונוח, גם בשעה שמראה לו הבדיחותא ירעד התלמיד, ואף בשעה שמטיל עליו אימה, קורטוב של שמחה יהי' מהול בה. וגילו ברעדה, ירעד ממנו לא כלפני רגזן, כעסן ובעל אגרוף, רק יראת הכבוד כלפני איש מבני עלי'. אם הרב דומה למלאך ד' צבאות גם כשירגז עליו לא ישנאהו התלמיד בשביל זה וכשיראה לו פנים שוחקות ישמח ויוסיף לאהבהו וליראהו.