כי האם אין רוב הפושעים מבינים בעצמם בתחילתם את מעשיהם שרעים הם, מ"מ הרגשת תאותיהם מתגברת על דעתם להפילם לבאר שחת, וזהו העיקר בתורת החסידות שלא יסתפק האיש בשכלו לבד אשר קובע בעבודה, כי ההתקשרות אשר בשכל לבד אינה קשר של קיימא, יכול הוא לשעבדו ולדעת ברור בשכלו שרק את ד' צריך הוא לעבוד בכל פרטי מחשבה דבור ומעשה שלו, ומ"מ לבו וכל גופו רחוקים, את כל נפשו וחיות גופו צריך הוא לקשר, צריך לחדור אל נפשו להעלותה ולעוררה שתתלהב בכל מצוה בתורה ובתפילה, תתענג בעונג רוחני ותשמח בה, וכשמקשר גם את נפשו אף חיות גופו אז חוץ מזה שהמצות והעבודה שעושה, יותר עילאות הן ויותר קדושות, עוד זאת, בטוח הוא יותר שיוכל לעמוד נגד יצרו ולא יקרע מן מקור החיים ויושלך כ"כ מהרה אל הבאר שחת ע"י פתוי יצרו.