תוצאות דברינו הם, שמלפנים כל מדריך ואב הי' יכול לחנך את ילדי ישראל ולהרותם דרך ד', ואף אם לא הי' מדייק לחנך ע"פ דרכו שרמז לנו שלמה המלך, ע"פ דרכו של כל בן ותלמיד דעתו ועצמותו, ורק מרגיל ומצוה הי' גם כן מועיל, מפני שהילד בקטנותו אף בנערותו נפש נקי' הי', ולא עוד אלה שגם הוא בעצמו בקרבו פנימה הרגיש ריקנותו וחשכת דעתו ומין צמאון פנימי הי' בקרבו לשמוע את דרך ד' מכל מלמד ומדריך. ואף אם אירע שעה שהשתובב הנער וסרב לשמוע ג"כ הרגיש בעצמו אח"כ שחטא, אביו ומלמדו המייסרהו אף מלקהו הצדיק והוא הפושע, רוחו נפל בקרבו מעט וכפה א"ע לשמוע מעתה לקולם ולבטל את רצונו מפני רצונם, ומעט מעט קלט בקרבו את תורת ד' להיות יהודי נאמן, אם הי' אחד מהם יותר בן תורה או פחות, אבל יהודים עובדי ד' כלם היו.