מיכאלה כהן מבית שמש יצאה מטעם הסוכנות היהודית כשליחה צעירה לאחת מקהילות השותפות (קהילת צפון וירג'יניה שהיא חלק מוושינגטון רבתי). אנחנו בשותפות 2000 בית שמש - מטה יהודה - וושינגטון - דרום אפריקה ביקשנו ממנה לסכם באמצע הדרך.
נותר רק להתגאות ולאחל לה הצלחה גם בשנה השנייה.
מיכאלה כותבת:
"עברו כבר 11 חודשים מאז שהגעתי קהילה היהודית של צפון וורג'יניה, גם לפני יום הולדתי שחל בעוד מספר ימים וגם לקראת תום השנה הראשונה, נראה לי כי זהו זמן טוב לסכם את השנה שעברה.
הגעתי לכאן לאחר סיום התואר הראשון שלי במדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטת בר אילן עם החלטה כי לפני שאני אמשיך במסלול החיים הרגיל זהו הזמן לעשות משהו שונה ומיוחד.
הרומן שלי עם הסוכנות היהודית החל עוד בשליחויות למחנה קיץ בארה"ב. כל קיץ הופתעתי לראות איזו השפעה עצומה יכולה להיות בפרק זמן קצר של חודשיים וזאת רק בשל מערכת יחסים טובה והבאת ישראל בצורה שלא מובאת בדרך כלל במדיה.
אני בעיקר זוכרת את אחד המדריכים במחנה הקיץ האחרון שעשיתי, בחור לא יהודי שלא ידע דבר על ישראל למעט העובדה "שיש שם סכסוך מתמשך" אחרי חודשיים יחד, נהיינו חברים טובים ובכל שיחה שלנו הוא מעדכן אותי על הצלחות ישראל, הנופים היפים ושואל לשלומי בכל אירוע בטחוני כזה או אחר.
הוא לא יודע את זה, אבל הוא זה שגרם לי לעשות את השליחות הזו וטוב שכך.
עם כל החששות והתהיות למעבר לארץ זרה, עליתי על המטוס בדרכי לצפון וורג'יניה.
כבר ביום הראשון ראיתי פנים מוכרות שזכיתי להכיר עוד בבית שמש בפרוייקטים שונים של שותפות 2000 בעיר ולכן למרות העייפות והג'אט לג הרגשתי כבר יותר בטוח.
במהלך השנה, תיזזתי ממקום אחד למשנהו, על מנת להכיר את הקהילה ולנסות "לגעת" בכמה שיותר אנשים ולהביא את ישראל לקהילה שמונה 90,000 איש.
מפעילויות בכ- 20 בתי כנסת ו"חבורות", הרצאות על ישראל בפני קבוצות של יהודים ולא יהודים על תרבות ישראלית, סיפור העלייה של משפחתי ממרוקו ואלג'יר, צבא ההגנה על ישראל, ארכאולוגיה ועוד ועוד
המשכתי בעבודה עם מורים על חינוך ישראלי, כתיבת עיתון לקהילה, ארגון אירועים כגון סדר ט"ו בשבט, יום השואה, הזכרון והעצמאות ובעיקר לעשות כל דבר אפשרי על מנת לקרב בין הקהילה היהודית בישראל לזו שבארה"ב.
אחד הדברים שריגשו אותי היא העבודה עם סטודנטים יהודים באוניברסיטת ג'ורג מייסון (GMU) שכאשר הגעתי, אף סטודנט לא התנדב לעמוד בקיוסק למען ישראל ולאחר ארוחות שבת אצלי בבית, עם הבטחה לבישול מרוקאי...והכרות עם סטודנטים קמה לה קבוצה מכובדת של סטודנטים שמארגנים פעילויות ומתנדבים למען ישראל ויהדות. את השנה סיימנו עם מסיבה ישראלית שאליה הגיעו 400 איש. בהחלט הצלחה!
היו גם מספר קשיים במהלך השליחות - בין אם זו הרצאה בפני כיתה שרובם מוסלמים והתקפות על ישראל, הביקורתיות ואין ספור המיילים לאחר אירועי הפלוטילה שהסתיימו במפגן תמיכה שאליו הגיעו כ- 350 איש.
אך גם לאחר הקושי, כשהגיע אליי אחד הסטודנטים המוסלמים מההרצאה ההיא, ביקש את סליחתי ואמר כי זו הפעם הראשונה שהוא פגש ישראלי זה רק חידד לי למה אני פה ולמה החלטתי להשאר שנה נוספת."
