ניקי
בננו, אהובינו

חודש ימים עברו מאז עזבת את ביתך , מולדתך, כדי לתרום ולחוות את חוויה המקסימה שהיא ההדרכה  לילדים בקייטנות הקיץ בארה"ב.

ללא ספק ובוודאות מוחלטת יודעת שתיתן מעצמך את הכל להצלחת הפרויקט וכך ייהנו מכישורך הרבים ומחום ליבך.
...אך למרות זאת , אנו כאן, בבית, בקיבוץ הקטן, בעולם שבנה אותך גדול. בבית אתה חסר לנו. בהווי המשפחתי של יום שבת והכנות לארוחות המשפחתיות. הטצ' שלך בכל דבר ובתמיכתך לאחים שלך.כולנו מתגעגעים.

כל אחד מכם , ילדינו יפרוס את כנפיו ויצא לדרכו, להכיר עולם, גם אנחנו עשינו זאת ועזבנו את ביתנו בבואנוס איירס כדי לעלות לארץ ולבנות בית ומשפחה ולמרות הכל , למרות ההבנות ... זה כואב.

אומרים שלגדול כואב (ואנחנו אתכם גדלים) אך זה הכרחי והיום בצמיחה שלך , אנחנו המקפצה שממנה תוכל לקפוץ למרחקים בתקווה שהערכים והעקרונות שטמנו בך יישאו פרי.

אנו גאים בך, בגבר שאתה ושמחים להתבונן בהצלחותיך ובהחלטיותך.
תמיד לצידך ...

אמא ואבא
משפ' וורבוף