"דלוואר וולקומס עידן!" זה היה השלט שחיכה בשדה התעופה והחל את הרומן שנמצא בעיצומו עם קהילה נפלאה זו. שמי עידן קליגרמן 23  ,  ואני שליח מתנדב קהילתי ,הילל ושותפות 2000 בקהילת מדינת דלוואר ,הנני שליח ישראלי ראשון מזה 20 שנה בקהילה זו ונתון זה ניכר על פני השטח לטוב ולפחות טוב.

 הקהילה מאוד חמימה וצמאה לחום ישראלי ומאידך ניכר שלא היתה כאן נוכחות ישראלית מחנכת, מה שמוסיף משמעות רבה יותר לתפקידי כאן, קל וחומר כנציג ערד, הקהילה האחות.

אני נמצא כאן רק חודשיים וכבר חוויתי חוויות שאנצור עימי לעולם ואספר על חלקם כאן. לפני שבועיים הוזמנתי להעביר הרצאה בנושא ישראל לכנס של תנועת הנוער בי. בי .וואי. או שהכילה 250 בני נוער משולהבים. תחילה חשבתי לעשות פעילות ענקית ואפילו התחלתי לתכנן זאת עם נציגים מהתנועה, אך לא חלף יותר מידי זמן עד שגיליתי שלרשותי רק שעה אחת והחלטתי בעצת מלווי החינוכיים מישראל שאעשה הצגה על "ישראל שלי" ובתוך כך אראה להם את ישראל העכשווית, הצעירה והבית של העם היהודי באשר הוא. חששתי מאוד ועבדתי על הכנת ההרצאה 3 לילות, והנה הגיע יום הדין כשהלחץ בשיאו, ההצגה החלה והתקדמה לפי המתוכנן ואף יותר, 250 ילדים היו מרותקים לישראל למשך כל השעה וההצגה הסתיימה בקליפ שערכתי בליווי השיר של משינה "אין מקום אחר".

המדד להצלחת המופע היה כאשר כולם עמדו על הרגליים חניכים והוריהם ומחאו כפיים והודו לי ללא הפסקה, חוויה כזאת לא חוויתי בחיי ואני מקווה שאזכה לכזאת שוב בעתיד.

ולאנקדוטה מצחיקה:  באחד המפגשים בית הספר היהודי רציתי לספר להם שהדמות המצוירת ספונג'בוב עשה עליה ועיברת את שמו ל בוב ספוג. את הכיתוב בעברית גם ניקדתי אך אבוי...שגיתי ובמקום חולם זכה בוב בשורוק.... "שד מספוג" היה קטע  מביך אך מאוד מצחיק.

ולסיום אספר שמשפחתי היא המשפחה היחידה בישראל עם השם קליגרמן אך קיבלתי כבר כמה פניות מיהודים אמריקאים בקשר לשאלה "האם אנחנו קרובי משפחה ?"אנו עדיין חוקרים ונוברים בעברנו, משפחה קרובה פה בארה"ב אולי אין לנו אבל קרובים אנו אוספים במהירות.

דרישת שלום וגעגועים, ותיהנו מארצנו הקדושה 

עידן קליגרמן,דלוואר