10 נובמבר 2011 / י"ג בחשון התשע"ב

מז'יבוז'

רבי ישראל בעל שם טוב, מייסדה של החסידות, עבר כאן, כנראה, בלטיצ'ין, בדרך לעיר שהזמינה אותו להתגורר בה, מז'יבוז', שבה חי עשרים שנה עד למותו, בשנת 1760.

לטיצין שוק דגים מעושנים נשים

על הדרך, בעיירה טולצ'ין, עומדות חנויות עשויות פח מגולוון לדגים מעושנים, שהכינו תושבי הסביבה האוקראינים. זו מסורת של מאות בשנים. הם מעשנים את הדגים ומוכרים לתושבי אוקראינה שמגיעים לכאן אף מקייב הרחוקה בשל הבדלי המחירים העצומים בין קייב לעיירה זו.

בפינת השוק , ממש בכניסה, משכשכים להם דגים חיים, קרפיונים-בינהם, ודג אחד ענק, קרפיון שיושב בפח ענק מלא במים. הדג הזה עלה על שולחנם של יהודים אמידים לקראת שבת כ"גפילטע פיש". סביר להניח שתושבי העיירות היהודיות שאליהן הגיע ר' ישראל לא יכלו להרשות לעצמם דגים, מדי שבוע בשבוע.

"לימוד" לדוברי רוסית החליט להגיע ,לפני ההתכנסות באודסה, לעיירות והערים הללו, שבהן חי ופעל הבעל שם טוב, מייסדה של החסידות. זו יוזמת מייסד הארגון, חיים צ'סלר, מי שהיה גזבר הסוכנות היהודית לא"י וראש המשלחת הראשונה של הסוכנות היהודית לחמ"ע, ששורשיו הינם בפולין אבל הוא כרוך אחר סיפורה של החסידות. התעניינותו נובעת אולי בשל העובדה שאביו – הרב צ'סלר האגדי ורעייתו(שנטמנו בבית הקברות המרכזי של בני ברק לצידו של ראש הזרם הליטאי הרב אליעזר ש"ך), היה מחובביה של הדרך הדתית הסובלנית ביהדות מזרח אירופה. אביו של חיים צ'סלר היה רב יוצא דופן שנחשב למוביל בתחום הכשרות (ובעיקר בתחום מה שקרוי ניקור, השלב הראשון בהכשרת בהמה או חייה שנשחטה) וסובלני מאד.

"אני מעוניין מאד להקים מסלול של "לימוד" לדוברי רוסית להכרת המסלול של הבעל שם טוב ותלמידיו באוקראינה. זו דרך להכירה את ההיסטוריה של היהדות באוקראינה ערב התפלגותה הענקית שבין חסידים למתנגדים, בין חסידים ומתנגדים לאנשי השכלה, בין חסידים ומתנגדים ואנשי השכלה ליהודים שהפכו רוסים כמו המשורר והסופר בוריס פסטרנק , הפסלים הגדולים אנטקולסקי ולויטן ועוד" הוא אומר לי בדרך.

המכונית עוצרת בשוק הדגים של טולצ'ין, שריקה היום מיהודים, אבל במאה השמונה ועד ערב מלחמת העולם השנייה הגיע מספר תושביה היהודים לארבעים וארבעה אחוזים מכלל האוכלוסייה המקומית.אלה הושמדו ,רובם ככולם, ואלה שעלו לישראל השתקעו, ברובם, בנתניה, אך גם במקומות אחרים בישראל.

אוקראינה בכלל ואיזור זה בפרט הוא איזור רווי פרעות ופוגרומים נגד יהודים. דמם של יהודים הגיע כאן עד לברכיהם של הקוזקים, השבדים, הפולנים, האוקראינים, הגרמנים ועוד.

קבר אשה במזיבוז

על הגזירות והפרעות שידועות בשם גזירות ת"ח ות"ט  (1648-1649), שהיו שלב נורא לפני התגלות הבעל שם טוב בעיירות ובערי אוקראינה, ניתן לקרוא בספרו המונומנטלי של הרב נתן נטע הנובר, שניצל מן הפרעות וכתב ספר על הפרעות האיומות.לא בכל המקומות הוא נכח אבל הוא הביא את עדויות האנשים שהגיעו וסיפרו לו.

(קישורית לספר http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2947 )

ר' ישראל בעל שם טוב נולד בשנת 1698 (על פי מסורת חסידות חב"ד) ובשנת 1700 (על פי מסורות אחרות).

על נסיבות פעילותו ועל תורתו אפשר להקשיב להרצאתו המאלפת של גדול חוקרי החסידות בדורנו, פרופסור משה אידל מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

http://www.youtube.com/watch?v=2qMI8RKtHgs

ישראלי במז'יבוז'

הכניסה למז'יבוז' עוברת על פני נהר . הגשר הקטן מוביל לעיירה שבה הזמן עמד מלכת :בתים קטנים, מוזנחים, וחצרות שבהן קמל העשב.

בקצה העיירה , בדרך שקרויה על שם היהודי הגדול, עומד בית הקברות שבו קבור הבעש"ט וחסידיו הגדולים, ובהם אוהב ישראל מאפטא (ר' אברהם יהושע השל מאפטא), ונכדיו וניניו של הבעש"ט.

קבר אוהב ישראל וקבר דגל מחנה אפרים

במהלך השואה נרצחו מרבית יהודי מז'יבוז' , המצבות הושחתו, ובהן מצבתו של הבעש"ט והיא חודשה בשנים האחרונה , לרבות הקמת אהל לזכרו, על ידי עמותה שבראשה חרדי ישראלי תושב בני ברק, הרב מאיר גבאי.

הוא הקים במקום מתקן שלם שמנוהל על ידי בעל ואשה ממוצא ישראלי שמנהלים כאן מטבח כשר, בית מדרש, בית כנסת משוחזר ועוד.

בעשט בית כנסת ישן

באתר שוחזרו ושופצו בית הקברות הישן, נבנה בית מדרש ומקווה, חודש בית כנסת גדול שבו התקיימה ברית המילה של נכד הבעל שם טוב, ר' נחמן מברסלב, בית הכנסת הישן של הבעל שם טוב, ועוד.

הרב מאיר גבאי מציין כי את השחזור ערך על בסיס כתבים וציורים שאסף.

אחד מן האתרים, בית כנסת גדול של מז'יבוז', שהיה תחנת כיבוי אש בתקופה הקומוניסטית, נרכש על ידו והוא חידש אותו במדוייק, לדבריו.

הכל מצוי בבנייה והוא מתכוון לפתוח אותו בקרוב לרווחת מאות שמגיעים לכאן ומשתקעים ב"מלונית" הכנסת אורחים.

לומדים בעש"ט 

מי שרוצה ללמוד את תורותיו של הבעל שם טוב חייב להבין שהלימוד בתורותיו הוא כמעט בלתי אפשרי.

הבעל שם טוב לא כתב בימיו מאום למעט מכתב אחד (לגיסו) שבו הוא מדבר על "עליית נשמה" ושיחה עם רבו הגדול הנביא אחיה השילוני.

מעזיבוש בית עלמין ישן

החשיבות הגדולה הינה לעקוב אחר ממשיכיו, חסידיו הגדולים, שיצרו את מה שקרוי "קורפוס הבעל שם טוב", חטיבת הלימוד של הבעל שם טוב, שבה בעיקר אגדות מן הבעל שם טוב וסיפורי מופת.

אלה קובצו, חמישים וחמש שנים לאחר מותו, בספר שקרוי שבחי הבעש"ט. מהדורה מדעית מוארת של הספר יצאה לאור, לאחרונה, וכדאי לאחוז בה בעת קריאת הספר המקורי.

קישור לספר המקורי
http://www.hebrewbooks.org/3861

אחד מן החוקרים המובילים בתחום ההגיוגרפיה של הבעש"ט בפרט והחסידות בכלל, פרופסור דוד אסף, עוסק בחקר תורותיו ותורות חסידיו.

באחד המאמרים הלא מדעיים שפרסם, שעוסק במותו של הבעש"ט, הוא מביא כמה הבטים של חייו המסתוריים של מייסד החסידות שהשתית את תורותיו על האכסטטי והמסתורי שביהדות. http://www.haaretz.co.il/literature/1.1202479

המקום, בית העלמין הציורי, האהל שנבנה מעל למצבתו של הבעש"ט, איננו פעיל, כפי שפעילה "אחוזת הקבר" של נכדו ר' נחמן מברסלב, בעיר האוקראינית אומן, וניתן לראות כמה ישראלים שהגיעו לכאן כדי ללמוד תורותיו בבית המדרש, בבית הכנסת, ב"אוהל הכנסת האורחים" שהוקם במקום.

יהודי אחד, עטוף טלית, עומד מימין למצבתו ומתפלל. ראשו לכיוון ירושלים.

נתן רועי קבר בעשט