18 במאי 2008 / י"ג באייר התשס"ח

רוני סבן לא היתה מודעת להיקף נפילת הקסאם באזור שדרות והשפעתו על תושבי האזור,לפני שהחלה ללמוד במכללת ספיר. היום, בשנה השנייה ללימודים, היא מחלקת את זמנה בין לימודים אקדמיים ופרוייקטים התנדבותיים שתכליתם לסייע ולהיטיב עם אוכלוסיות מוחלשות בדרום. כעת, היא הרבה יותר מודעת.

רוני בת ה- 24 למדה במגמת קולנוע בבית הספר התיכון בכפר סבא. את שירותה הצבאי עשתה כמפיקת סרטי ווידאו.עם שחרורה מצה"ל החלה ללמוד קולנוע בקולג' של סנטה מוניקה בקליפורניה. אבל הגעגועים הביתה ניצחו והיא שבה לכאן לא לפני ששהתה פרק זמן קצר במלטה.

היא החלה ללמוד במכללת ספיר בנגב ולא שערה שה"קאסם" יהפוך לחלק ממראה היומיום שלה. כששמעה את ה"בום" הראשון חשבה שמדובר במקרה אקראי והיא התבדתה.

במקביל ללימודים החלה להנחות ילדים שעברו טראומה בנגב ברכיבה תיראפויטית על סוסים. מאחר ומאז ילדותה רכבה על סוסים הרי היה זה בעבורה אך טבעי שתנסה לסייע לילדים בתחום שהיא מכירה מגיל תשע שנים.

הסיוע של הסוכנות היהודית, מלגת לימודים, הובילה אותה לאיבים, שם החלה לעבוד עם נוער אתיופי כחלק מעבודת ההתנדבות שלה.

עבורה היתה זו חוויה יוצאת דופן.

היא תסיים את לימודיה במכללת ספיר בהנדסת מחשבים אבל היא אומרת שתמיד תאהב את המקום הזה חרף העובדה שיש ימים שנופלים באזור למעלה מעשרים טילים."אני רואה את עצמי קושרת עת עתידי עם אזור זה" היא אומרת.