7 במרץ 2007 / י"ז באדר התשס"ז

השנה, "פנים של עלייה" חוגגת עשר שנים של הקמת גשרים בין ישראל לקהילות יהודיות בחו"ל. התכנית מופעלת בשיתוף פעולה עם איחוד הקהילות היהודיות של צפון אמריקה  UJC. מאז נולדה התכנית ב-1997, השתתפו בה מאות עולים חדשים כחלק מהמאמץ של הסוכנות היהודית לחזק את הקשר האישי בין ישראל לבין יהודי התפוצות.

"הרגשתי ממש גאה כשניתנה לי ההזדמנות לראות ולהודות לכל האנשים שעזרו לי, ולאלפים כמותי, לחיות בישראל ולזכות בחינוך", אומרת לורה יגודין, משתתפת בתכנית "פני העלייה".

עולים צעירים כדוגמת לורה נוסעים ברחבי ארצות צפון אמריקה כדי לספר על חוויות העלייה האישיות שלהם - האתגרים והניצחונות, הקשיים וההצלחות – כחלק מהתכנית של הסוכנות היהודית "פנים של עלייה". עולים צעירים אלה מגיעים לישראל עם חלום לבנות מחדש את חייהם במולדת היהודית. בדרך כלל הם מגיעים בגפם וללא משאבים כלשהם. הם מייצגים את מאות ואלפי העולים האמיצים המגיעים ממדינות חבר העמים, אתיופיה, דרום אמריקה ואירופה, אשר הופכים להיות חלק מהמארג המגוון שהיא החברה הישראלית.

תוכניות כמו "פנים של עלייה" מאפשרות לקהלים רבים לשמוע מיד ראשונה כיצד התמיכה שלהם בסוכנות היהודית היא ממשית, ועד כמה היא עוזרת ומשפיעה על חייהם של צעירים רבים כל כך. זה מאפשר לתורמים לפגוש פנים אל פנים את העולים הצעירים התורמים להתפתחות המדינה. החוויה היא מרגשת וחזקה, לא רק לשומעים אלה גם לאלה שמספרים את הסיפורים. "כשאני חולקת את החוויות שלי עם אנשים, יש הרבה פעמים שפשוט בא לי לבכות", אומרת לורה, "אנשים בקהל מתחילים לבכות ביחד איתי. זה מאד מרגש ואמוציונאלי".

כחלק מהמשימה של "פנים של עלייה" בפברואר 2007, נסעה חני דגהון לבקר במספר קהילות.
חני, בת 26, נולדה באתיופיה במחוז גונדאר. אביה היה מורה לעברית שהועסק על ידי הסוכנות היהודית כחלק מתנועת המחתרת ששמרה על הגחלת היהודית באזור. בתחילת שנות ה-80 נאסר אביה של חני, הוא עונה ונגזר עליו עונש מוות.

כאשר עמד להיות מוצא להורג יחד עם עוד 12 מורים אחרים, צלצל לפתע הטלפון. מפקד הכלא ניגש לאביה של חני והוציא אותו משורת הנידונים. שאר האנשים הומתו. "עד היום אנחנו לא יודעים למה זה קרה", אומרת חני.

בשנת 1986, בסיוע המוסד והסוכנות היהודית, הובאה חני בת ה-6 ביחד עם משפחתה לישראל. כיום היא מתגוררת בתל-אביב ומשתתפת בקורס ליזמות עסקית באמצעות מט"י – מרכז טיפוח עסקים קטנים. "החלום שלי היה לפתוח עסק משלי. אני רוצה לפתוח פאב שישמש מרכז לצעירים יוצאי אתיופיה וגם כדי להציג את התרבות היפה שלנו לישראלים. אני הולכת לעבוד קשה כדי להפוך את החלום הזה למציאות".

מאז מלחמת לבנון השנייה בקיץ שעבר, גברה הדרישה לדוברים בצורה משמעותית. יהודים מסביב לעולם רוצים לשמוע מעולים צעירים כיצד הם התמודדו עם המלחמה וכיצד הם מתקיימים במולדתם החדשה מול איומי הטרור.

לורה ביקרה בקהילות במישיגן, קונטיקט, אילינוי וניו-יורק כדי לספר לא רק על חווית העלייה שלה אלא גם על מה שקרה לה במהלך המלחמה. לפני 10 שנים עלתה לורה ארצה מעיר רוסית קטנה בשם סוצ'י. כאשר הסוכנות היהודית פתחה שם משרד, ניגשו לשם הוריה כדי לקבל מצות ויין לפסח. שם הם גם שמעו על תכנית "נעלה" המביאה לישראל תלמידי תיכון ממדינות חבר העמים. הוריה של לורה רשמו אותה לתכנית כי הרגישו שהיא תקבל הזדמנות חינוכית טובה יותר בישראל.

לורה היתה רק בת 14 כשהגיעה לישראל. "לא הייתי מודאגת. ידעתי שאני מגיעה למדינה יהודית ושידאגו לי כאן", היא אומרת. כיום היא לומדת לקראת תואר שני בתכנון סביבתי בטכניון.

לורה מתגוררת במרכז הקליטה לסטודנטים "אבא חושי" של הסוכנות היהודית. היא המשיכה להתגורר שם גם כשמטחי קטיושות נפלו על העיר חיפה במהלך המלחמה. "מי היה מאמין שעיר כמו חיפה תהיה תחת מתקפה", היא אומרת. "למרות המלחמה, היתה אווירה מיוחדת בבית אבא חושי. רובנו סטודנטים ללא משפחה בישראל ולא היה לנו מקום אחר להיות בו. היינו כמו משפחה אחת גדולה".

עדות מרגשת לאפקטיביות של "פנים של עלייה" התקבלה במכתב של בחור צעיר שכתב לאחד המשתתפים בתכנית. "אני מאמין שנועדנו לפגוש אנשים שישפיעו על חיינו. הפגישה איתך, עם הלהט שלך ועם החוויות ששיתפת אותנו בהן, היתה חייבת לקרות. זה היה עבורי מעין צלצול השכמה..."

המשלחת הבאה של "פנים של עלייה" מיועדת לתאריכים 15-25 ביולי 2007. לקבלת מידע נוסף, ניתן ליצור קשר עם רחלי בן לולו, rachelib@jafi.org