24 במרץ 2010 / ט' ניסן התש"ע

שילוב של בילוש מדעי, מחקר היסטורי, דמיון ונחישות הובילו את ד"ר אדולפו רויטמן – האוצר הראשי של "היכל הספר" במוזיאון ישראל להצגה של רצף היסטורי של כאלף שנות היסטוריה יהודית (החל מהמאה הראשונה לפני הספירה ועד המאה העשירית – אחד עשרה לאחר הספירה) באמצעות תערוכה המציגה ב"היכל הספר" בירושלים את הטקסטים הקדומים ביותר של "שירת הים"  שידועים לעולם. הטקסטים יוצגו עד חודש מאי 2010 בישראל, ואז יוחזרו כתבי היד לבעליהם השונים בעולם.

הצגת כתבי-היד הללו שאוחדו לתצוגה אחת ב"היכל הספר", משכן המגילות הגנוזות וכתבי-יד נדירים של המקרא היא המשך ההגשמה של מחוללי "היכל הספר" פרופסור בנימין מזר ופרופסור יגאל ידין, שראו ב"היכל הספר" המשכיות הסטורית שרואה בישראל מרכז העולם היהודי, שבו עוצבו כתביו הקדושים של העם. " ההצגה של כתבי היד המאוחדים היא בבחינת המשך מימוש ייעודו של ההיכל" אומר רויטמן.

לפני מספר שנים הגיע לתערוכה של "כתר ארם צובה" ב"היכל הספר" בירושלים כומר פרוטסנטי אמריקני בשם פרופסור ג'ימס צ'רלסוורת, מהחוקרים הידועים בעולם לברית החדשה. כבדרך אגב, הוא אמר לד"ר אדולפו רויטמן,  כי הוא מכיר כתב יד שלא מוכר לו, לד"ר אדולפו רויטמן.

וכך התגלגל סיפור מרתק.

לאחר הופעה של פרופסור צ'רלסוורת טלוויזיה התקשר אליו פואד אשכר- רופא ערבי-לבנוני שמתגורר בארה"ב וסיפר לו כי קנה כתבי יד עתיקים בשוק של ביירות. בעת הרכישה אמרו לו הסוחרים ש "זה בעברית".

הרופא ביקש מצ'רלסוות לבחון באם המדובר בכתב יד בעל ערך. פרופסור צ'רלסוות ביקש ממנו לשלוח אליו את התמונות של כתב היד. כאשר פרופ' צ'ארלסוורת הבחין באותיות של כתב-היד מיד הסתבר לו שמדובר בקטע של ספר תורה הכולל "שירת הים".

פואד אשכר שיגר אליו תמונה של כתב היד שהזכירה לו קטע משירת הים בתנ"כ. ואז הוחלט על שיגור כתב היד לבדיקה.

הבדיקה הראשונה הובילה אותו למחשבה שבחלק מהאותיות יש סימנים של כתב יד קדום. הוא שיגר את כתב היד לבדיקה של איזוטופ פחמן 14 שקבעה כי המדובר בכתב יד מהמאה השביעית-שמינית לספירה, במהלכם אין כתבי יד עבריים ("התקופה השותקת", "התקופה האילמת", כך כונו המאות הללו שבמהלכן הוכחדו כתבי יד עבריים בשל גזירות, פרעות, של המנצחים הנוצרים והערביים ).

כתב היד הפך לרכוש של אוניברסיטת דיוק בצפון קרולינה והוא מסומן כתב אשכר-גילסון (אוניברסיטת דיוק) כתב -יד אשכר-גילסון עם ש"שירת הים" הוא הקדום ביותר בעולם, בו השירה בנוסח ובעצוב המסורה (לפני שנוסחו בכתב הוראות המסורה!).

ד"ר רויטמן סיכם עם אנשי דיוק שיגיעו לשדה התעופה של ניו ארק במדינת ניו יורק עם כתב היד. נציג האוניברסיטה הגיע עם מזוודה ובה כתב היד. כתב היד הגיע לישראל במצב פיסי קשה כיון שהתברר שכתב היד חווה פעולות שונות של שינויי חום והוא השחיר. נתקבל אישור לטפל בכתב היד על מנת שניתן יהיה לקרוא בו.

בעקבות התצוגה המיוחדת שהוצגה ב"היכל הספר" בחודש מאי 2007 קיבל ד"ר אדולפו רויטמן מכתב מד"ר מרדכי מישור וד"ר עדנה אנגל לפיו כתב היד שהוצג (אשכר-גילסון, אוניברסיטת דיוק ) מזכיר להם כתב יד שצולם באנציקלופדיה המקראית. שם הוצגו ארבעה עמודים מתוך כתב יד שזכה לכינוי "כתב יד לונדון" שהיה שייך לקולג' היהודי של לונדון. כתב-יד לונדון מוכר בספרות המדעית כ: Jews' College 31.

החוקרים אמרו לד"ר רויטמן כי נראה שמדובר בהמשך של אותו ספר תורה. כתב היד, שנושא את השם כתב יד בירנבאום, היה בידי אספן יהודי, סטפן לוונטל מניו יורק שיש לו עסק לחפצי אמנות עתיקים בבולטימור שבארה"ב. נוצר קשר עם האספן שהסכים להשאיל את כתב היד על מנת שיוצג ב"היכל הספר", המקום הטבעי להצגתו.

כך נוצר רצף היסטורי שמשלים אחד את השני:

כתב היד הקדום ביותר – כתב יד "שירת הים" מהמגילות הגנוזות;

כתב היד המוקדם – כתב יד אשכר-גילסון מהמאה השביעית-שמינית לספירה;

כתב היד המאוחר – כתב יד בירנבאום שבידי סטפן לוונטל מהמאה ה- 10 או ה-11 לספירה.

כך אוחדו כתבי היד הקדומים ביותר לתצוגה זמנית (לא קבועה) כשהאחד משלים את השני בסגנון "אריח על גבי לבנה" ,כהוראת חז"ל במסכת סופרים בתלמוד הבבלי.