"מצד שני, אני מרגיש ממש כמו בבית כאן, נח לי להיות מוקף ביהודים, דוברי עברית", מוסיף ריילבסקי. "ההורים שלי יודעים איפה אני ומה אני עושה. הם לא מודאגים כלל".

ריילבסקי, שנולד וגדל במקסיקו סיטי, עבר עם משפחתו לארה"ב לפני שנתיים. הוא אחד מתוך 50 הצעירים שהשתתף בקורס של " פרויקט מתנדבי מד"א חו"ל" בספרדית, שהתקיים במסגרת מד"א בספטמבר. מעל 500 מתנדבים מהעולם כבר סיימו את הקורס ועבדו בארץ באמבולנסים של מד"א במהלך השנה האחרונה.

"במשך 8 ימים, 14 שעות ביום, אנו מלמדים אותם את כל החומר הבסיסי של עזרה ראשונה, מחבישות ועד החייאה", מסביר עדי לוי, מדריך התכנית המתנדבים של מד"א. "הצעירים המסורים האלה מקבלים הדרכה על כל סוגי הקריאות שהם עשויים לטפל בהם, כולל תאונות דרכים, התקפי לב, ניסיונות התאבדות ואפילו פיגועים".

מסתבר שהמציאות של נסיעה באמבולנס של מד"א ומענה לקריאות חירום, עשתה לדויד ריילבסקי רק טוב. "אתמול עשינו החייאה לאדם שאיבד את ההכרה בתחנת דלק. זו היתה תחושה מדהימה לקחת חלק בהצלת חיים של מישהו".

בוגרת נוספת של הקורס בספטמבר היא ראיסה זקרי, בת 20 מבלם שבברזיל. היא חשבה שהיא מוכנה לכל כשהיא התנדבה להיות בצוות תגובה ראשונית של מד"א. "היום הראשון בעבודה היה מאד טראומתי", היא נזכרת. "נקראנו למקום תאונה בין אוטובוס לילד בן 8. הילד שכב מרוסק חסר חיים באמצע הכביש. בסוף הסתבר שרק הרגל שלו נשברה, כך שהמצב היה עלול להיות הרבה יותר טראגי. אבל זה הוכיח לי שהעבודה הזאת לא הולכת להיות פיקניק".

זקרי, בוגרת לימודי ריפוי בעיסוק, הגיעה לישראל בפברואר ומשתתפת בתכנית בת 10 חודשים עבור סטודנטים ברזילאיים, המאורגנת על ידי הסוכנות היהודית בשיתוף עם בני עקיבא. בעיניה, ישראל נראית הרבה יותר טוב ממה שהיא דמיינה. "ממש התאהבתי במדינה הזאת ובחום של האנשים מסביבי", היא אומרת בחיוך. "ברור שההורים שלי דואגים לי, במיוחד בתקופת המלחמה, אבל הם יודעים שאני לא הייתי בסכנה. ובכלל, רמת האלימות בברזיל הרבה יותר גבוהה מישראל, כך שאין בכלל מה להשוות".

מתנדבים מרחבי העולים עובדים יחד להצלת חיים בישראל

ג'קי מאוטנר, בת 22 מסידני אוסטרליה, מתנדבת בתכנית מדצמבר האחרון. "בתקופת המלחמה התנדבתי בכרמיאל", היא משחזרת, "וההורים שלי התקשרו והתחננו שאעזוב. סירבתי. בסוף התפשרנו, והבטחתי שאעבור למרכז הארץ, מחוץ לטווח הטילים".

החוויות שמאוטנר לוקחת איתה מהצפון הם מרגשים אבל גם עצובים. "יום אחד נענינו לקריאה ומצאנו קשיש שנפטר במיטתו. בכיתי במשך שעות", היא נזכרת. "פעם אחרת נקראנו לכפר ערבי בגליל כדי לבצע החייאה באדם שעבר התקפת לב. ההחייאה לא הצליחה וזה היה מקרה שהשאיר עלי רושם חזק במיוחד".

מאוטנר התכוונה להתנדב במד"א למשך חודשיים, אך האריכה את ההתחייבות שלה למשך שנה. ריילבסקי רוצה לעשות זאת גם. "הייתי רוצה להמשיך להתנדב עד פברואר ואולי אפילו לקחת קורס מתקדם של פאראמדיק".

מאוטנר וזקרי מתלבטים לגבי עליה ארצה. ריילבסקי רוצה לשמור על כל האפשרויות פתוחות, אבל הוא מוסיף, "אני בהחלט מתכוון להמשיך להתנדב בצוות עזרה ראשונה גם כשאחזור לארה"ב".

צילום:
תמונה ראשונה: נפתלי הילגר
תמונה שניה: שימי נכטיילר

לחץ/י כאן לתמונות באיכות הדפסה.