ארגון יהודי המאגד את הקהילות הציוניות בכל רחבי העולם, שהוקם בשנת 1929 כזרוע ביצועית של ההסתדרות הציונית העולמית, ועוסק מאז ועם עצם היום הזה (2008) בשלושה תפקידים עיקריים : עלייה וקליטה, חינוך יהודי ציוני, חיזוק החברה הישראלית ובמיוחד אזורי עדיפות לאומית. על פעילותו המתמשכת בשישים השנה האחרונות זכה הארגון בפרס ישראל על מפעל חיים (2008).

עד הקמת המדינה היה הארגון "המדינה שבדרך" ועם הקמת המדינה ועיגון מעמדה החוקי ב"חוק המעמד" (1950) נקבעו תפקידיה הלאומיים.

בתחום העלייה והקליטה: עוסק הארגון באופן בלעדי, על פי ההסכם עם הממשלה, בהעלאה של יהודים מכל רחבי העולם. כך העלה הארגון עד היום (2008) למעלה משלושה מליון עולים. הארגון מפעיל 35 מרכזי קליטה , חיבור העולים לחברה הישראלית באמצעות תוכניות ופרויקטים כמו "בבית ביחד", "קשת", "נתיב", הקרן למען עולים בודדים ועוד. 

בתחום חינוך יהודי ציוני: מאות אלפי יהודים בארץ ובעולם עברו במסלול ההדרכה של הסוכנות היהודית, עשרות אלפי צעירים יהודיים מגיעים מכל העולם ומשתתפים בתוכניות "מסע" ו"תגלית".

בתחום חיזוק החברה הישראלית: הארגון מוביל בצמצום פערים לרבות קידום והגדלת הזדמנויות באמצעות תוכניות כמו "פותחים עתיד", "נטע" "ניצוצות של מדע" והשתתפות בתוכנית "עתידים".

הסוכנות מפעילה חמישה כפרי נוער שמסייעים לילדים בסיכון גבוה על ידי מתן תמיכה רגשית והגברה של החינוך וההשכלה. 

כמוכן פעילה הסוכנות היהודית , באמצעות תוכנית "שותפות אלפיים" על ידי קשירת קשרים בין 550 קהילות יהודיות בכל העולם באמצעות 45 שותפויות בישראל.

כמוכן מעורבת הסוכנות היהודית ב-30 קהילות צעירות בגליל ובנגב, מתוך 60 הקהילות הקיימות כיום בישראל. 

החל משנת 2005 עומד בראש הנהלת הסוכנות היהודית זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר.

לקבלת מידע נוסף לחץ לויקיפדיה.

המונח "הסוכנות היהודית" בויקיפדיה (האנציקלופדיה החופשית)

הסוכנות היהודית (או בשמה המלא: הסוכנות היהודית לארץ ישראל) היא ארגון יהודי כלל עולמי שמרכזו בישראל, הפועל מכספי תרומות ובשותפות עם תורמים מרחבי העולם ומישראל. שותפות זו מאחדת את מגוון הזרמים הדתיים, החברתיים והתרבותיים בעם היהודי ומתמקדת כיום בשלושה תחומי עשייה עיקריים:

• עידוד עלייה וסיוע בקליטה מוצלחת
• חינוך יהודי-ציוני בקהילות העולם (פורמאלי ובלתי פורמאלי)
• חיזוק החברה הישראלית, ובמיוחד באזורי העדיפות: גליל, נגב וירושלים

הסוכנות היהודית הוקמה בשנת 1929 כזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית. בתקופת המנדט הבריטי היוותה הסוכנות את מוסד השלטון (מעין ממשלה) וניהלה את ענייני היישוב היהודי עד קום המדינה. עם הקמתה, הועברו תפקידי ניהול המדינה לממשלת ישראל, אך האחריות על עלייה, התיישבות, חינוך יהודי-ציוני בתפוצות והקשר עם יהדות העולם נשארה בידי הסוכנות היהודית.

לסוכנות היהודית שותפות אסטרטגית עם ממשלת ישראל ומעמדה החוקי והציבורי ייחודי ומעוגן ב"חוק המעמד" שהתקבל ב-1950. לצד חתימת אמנה בין הממשלה לסוכנות, קיימת קביעה ברורה של חלוקת העיסוקים בין הממשלה לבין הסוכנות. 

ימי טרום המדינה

בשנת 1920 אושר המנדט הבריטי על ארץ ישראל, על ידי "מועצת הברית של מדינות ההסכמה (המוסד שקדם לחבר הלאומים). על פי כתב המנדט, על ממשלת פלשתינה להתייעץ, בנושאים כלכליים, חברתיים ואחרים, עם "סוכנות יהודית" שתוקם. זאת, כדי לממש את הבטחות הצהרת בלפור בעניין הקמת בית לאומי לעם היהודי. משנת 1920 ועד 1929 מילאה ההנהלה הציונית את התפקידים שיועדו לאותה סוכנות יהודית.

מפעל ההתיישבות של העלייה השלישית והרביעית התקדם במהירות רבה, הקונגרס הציוני ה-16 ב-1929 הורה על פיתוח מהיר של ההתיישבות ולהנהלה הציונית היה קשה לתמוך בה עקב חוסר במשאבים. חיים ויצמן האמין שבעזרת יהודים עשירים יוכל לגייס סכומים נאים למימון המפעל הציוני של העלייה הרביעית. עקב כך הוחלט על הקמת "סוכנות יהודית מורחבת" שתכלול בנוסף גם נציגים לא ציוניים, יהודים עשירים שמוכנים לתמוך במדיניות הציונית. הקמת הסוכנות התאפשרה עקב סיום הסכסוך בין ציוני ארצות הברית וההנהלה הציונית, לגבי תוואי המפעל ההתיישבותי בארץ ישראל והיא הוקמה בשנת 1929. עם הזמן, הפכה הסוכנות לגוף המייצג את ההסתדרות הציונית העולמית ביישוב היהודי בארץ ישראל והייתה לגורם מרכזי בניהול היישוב היהודי.

הסוכנות היהודית ביחד עם הוועד הלאומי היוו את מועצת העם. היא שימשה למעשה "הממשלה של המדינה שבדרך". הוועד הלאומי, בשיתוף פעולה הדוק מאוד עם הסוכנות, היה אחראי על ניהול שוטף של כל העניינים הפנימיים של הקהילה היהודית בארץ. הם ניהלו בין היתר את:

• רשת החינוך
• הרבנות הראשית
• המועצות המקומיות
• הקשר עם יהודי התפוצות
• הקשר עם הנציב העליון וממשלת המנדט
• עלייתם וקליטתם של עולים מרחבי העולם (גם בהעפלה בלתי חוקית בעקבות מדיניות הספר הלבן)
• גיוס כספים מיהודי התפוצות
• קשר עם העולם וגיוס תמיכה להקמת המדינה

יושב-ראש הסוכנות במשך מרבית שנות פעילותה עד הקמת המדינה היה דוד בן גוריון (בשנים 1935 - 1948). עם ראשי המחלקה המדינית שלה נמנו חיים ארלוזורוב (בשנים 1933-1931) ומשה שרת (בשנים 1933 -1948). עם הקמת המדינה, העבירה הסוכנות את רוב תפקידיה לממשלה הזמנית בראשותו של דוד בן גוריון.

פיצוץ בניין הסוכנות היהודית בירושלים

"בית המוסדות הלאומיים" בירושלים, שבו שכנו משרדי הנהלת הסוכנות (וכן משרדי הנהלת קרן היסוד והוועד הלאומי) היה ידוע זה מכבר כמרכז השלטון היהודי בארץ-ישראל. נהג ערבי של הקונסוליה האמריקנית בירושלים הצליח להערים על אנשי ההגנה ועל שומרי הבניין והחדיר מכונית תופת אל החצר הפנימית המשותפת, ב-11 במרץ 1948. בפיצוץ נהרגו 12 בני אדם (ביניהם אריה לייב יפה מנהל קרן היסוד), ונפצעו כ-40.

לאחר קום המדינה

החל מקום המדינה, תפקידיה העיקריים של הסוכנות היהודית מתרכזים בתחומי העלייה והקליטה, חינוך יהודי-ציוני בתפוצות וחיזוק החברה הישראלית. 

בתחום העלייה והקליטה - הסוכנות היהודית מפעילה כיום 35 מרכזי קליטה, המעניקים לכעשרת אלפים עולים בכל שנה את ביתם הראשון. במסגרת פרויקט "בבית ביחד" מלווים ישראלים וותיקים את משפחות העולים החדשים בצעדיהם הראשונים בארץ, מחברים אותם לרשת החברתית ומסייעים להסתגלותם. הורים לחיילים בודדים מגיעים ארצה במסגרת פרויקט "קשת" לבקר את ילדיהם. 

הסוכנות היהודית מממנת קורסים מיוחדים לחיילים העולים במהלך שירותם הצבאי במטרה לסייע בקליטתם בחברה הישראלית, ובנוסף מקיימת סדנאות הכנה לגיוס והכשרה לחיים האזרחיים לפני השחרור מצה"ל. פרויקט "נתיב", בשיתוף ממשלת ישראל, מתמקד בחיזוק הזהות היהודית והזיקה לארץ בקרב חיילים עולים חדשים. הקרן למען עולים בודדים, בשיתוף עם האגודה למען החייל, מעניקה לחיילים מלגות מיוחדות לצרכיהם האישיים ולשמירת הקשר עם הוריהם שנותרו בחו"ל. 

בתחום החינוך יהודי-ציוני בקהילות העולם - עשרות אלפי צעירים יהודים מכל העולם מגיעים לישראל בכל שנה באמצעות הפרויקטים "מסע" ו"תגלית", היוצרים עבורם חוויה משמעותית מעצבת. "מסע" מציע לצעירים מגוון אפשרויות לשהות בישראל במהלך סמסטר או שנה שלמה, במסגרת חינוכית או התנדבותית. "תגלית" מביא ארצה צעירים יהודים, ובתוכם בני ישראלים, במסגרת תוכנית חינוכית מגוונת בת 10 ימים, ללא תשלום. 

עשרות אלפי אנשים לומדים עברית ונחשפים לתרבות ולהווי הישראלי, ההיסטוריה והאזרחות באולפנים ובכיתות שמפעילה הסוכנות היהודית בקהילות. 

בברית המועצות לשעבר, מחזקים את הקשר בין היהודים למורשתם באמצעות רשת בתי-הספר של חפציב"ה, המציעה חינוך יהודי פורמאלי לכל הגילאים. למחנות קיץ בני שבוע יוצאים אלפי ילדים, כתמריץ לפיתוח זהותם היהודית.

אלפי ישראלים צעירים נשלחים לשליחות חינוכית בקהילות רחוקות ומטביעים חותם במאות אלפי בני נוער יהודים. באמצעות הסברה ופעילות בינלאומית באוניברסיטאות ובזירה הציבורית, מתנהל מאבק באנטישמיות ובאנטי-ישראליות. 

בתחום חיזוק החברה הישראלית - הסוכנות היהודית מובילה צמצום פערים בחברה הישראלית, על ידי קידום ההזדמנות השווה לרכישת השכלה ומצוינות והשקעה בבני נוער. "פותחים עתיד" הינה יוזמה ייחודית וחדשנית, בהיקף כלל ארצי וארוך טווח, המיועדת לילדים ולנוער מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל. מטרת התוכנית לפתח מוטיבציה וליצר הזדמנויות לצמיחה, תוך התחשבות בצרכיו ובכישוריו הייחודיים של כל משתתף. זאת באמצעות "נאמן" – דמות בוגרת, המלווה את הילד ודואגת, כי יקבל את שירותי הקהילה להם הוא זכאי. 

תוכניות נוספות שמפעילה הסוכנות הינן "נטע", הכשרה בת 4 שנים והסמכה של בני נוער למקצועות ההיי-טק, "עתידים", מצוינות והעצמת בני נוער וסטודנטים בעלי כישורים גבוהים מהפריפריה, ו"ניצוצות של מדע", קידום המדעים המדויקים והטכנולוגיה בקרב תלמידי תיכון ישראלים יוצאי אתיופיה.

הסוכנות היהודית מפעילה חמישה כפרי נוער, המספקים סביבה נורמטיבית, בטוחה ותומכת בה זוכים הילדים, המוגדרים כ"ילדים בסיכון", לתמיכה רגשית וחינוכית. כפרים אלה יצרו מודלים שיקומיים לצמיחה ולשגשוג, והפכו דוגמא עבור בתי ספר בעולם כולו.

"שותפות 2000" היא יוזמה ייחודית המקשרת בין 550 קהילות יהודיות בכל העולם באמצעות 45 שותפויות בישראל. המעורבות ושיתוף הפעולה (בהתנדבות) יוצרים הפריה ותרומה הדדית בתחומים קהילתיים, חינוכיים, כלכליים ועוד. 

פרויקט "קהילות צעירות" של הסוכנות היהודית קורא לסטודנטים צעירים בעלי מודעות חברתית גבוהה, להצטרף לאתגר של עשייה חברתית, מעורבות ומנהיגות קהילתית. החלוצים הצעירים זוכים למלגת לימודים תמורת התחייבות לעבודה קהילתית שבועית בקהילה. הסוכנות היהודית מעורבת ביותר מ-30 קהילות צעירות בגליל ובנגב, מתוך 60 הקהילות הקיימות כיום בישראל. 

כיום (משנת 2005) עומד בראש הנהלת הסוכנות היהודית זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר.