23 באוקטובר 2008 / כ"ד  בתשרי התשס"ט

ידידים יקרים,

מצאתי לנכון לשתף אתכם במכתב מרגש במיוחד, שקיבלתי בימים האחרונים משרית גומז, אשר בעלה הטייס, דניאל גומז ז"ל, נפל במלחמת לבנון השנייה, יומיים לפני תום הקרבות.

שרית גומז היא אישה צעירה, שחלמה וקיוותה יחד עם בעלה דני ז"ל, לבנות את עתידם כמשפחה במדינת ישראל. מלחמת לבנון השנייה קטעה תקוות גדולות אלה והשאירה אותה אלמנה, אם לתינוק שנולד כשלושה חודשים לאחר נפילתו של דני בקרב.

שרית היא אחת ממאות בני המשפחות, שיקיריהן, חיילי צה"ל ואזרחי הצפון, נפגעו במהלך המלחמה ואשר לעזרתן נתגייסה הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית.

זוהי הזדמנות להודות לכל שותפינו בקהילות היהודיות בצפון אמריקה ולתורמי קרן היסוד מרחבי העולם על השותפות וההתגייסות לקרן לנפגעי הטרור, שאת פעילותה חידשנו עם פרוץ המלחמה בצפון לפני יותר משנתיים.  כמו כן ברצוני להודות לשופט עזרא קמא, יו"ר הקרן לנפגעי טרור, ולכל חברי הקרן על עבודתם המסורה עם משפחות נפגעי הטרור.

בזכות נדיבותם ומחויבותם לעם ישראל ולמדינת ישראל, הצלחנו לסייע למאות משפחות של חיילי צה"ל ואזרחים, שקיפחו את חייהם במלחמה ולמאות משפחות נוספות בשדרות ובישובי עוטף עזה, שסבלו אבידות בנפש וברכוש מירי טילי הקאסם הנמשך שנים באזור זה.

מביקורי הרבים בישובי הצפון, בשדרות ובאזור עוטף עזה ופגישותיי עם משפחות נפגעי הטרור, אני יכול להעיד על החשיבות הגדולה של פעילות הקרן למען אלה ששילמו מחיר כה יקר במאבק על ביטחונה של מדינת ישראל ועל ההערכה והתודה שהם חשים לסיוע שהושטנו להם בעת מצוקתם הקשה.

מכתבה של שרית גומז הוא רק אחד מעשרות מכתבי התודה, שמגיעים לקרן עד היום. ויחד עם זאת, הוא מרגש במיוחד.

מי ייתן והזמן והמקום ירפאו את לבה השבור של שרית וכי יבואו עליה ועל בנה התינוק ימים טובים.