11 במרץ 2008 / ד' באדר ב' התשס"ח

ב-11 במרץ 1948 בשעה 19:45 נכנסה לחצר המוסדות הלאומיים מכוניתו של הקונסול האמריקאי, נהוגה בידי הנהג הערבי אשר זוהה על ידי שומרי המחסומים כנהג הקונסוליה, הבא מדי יום ביומו למשרדי הסוכנות בשליחויות מהקונסוליה. המכונית עצרה ליד משרדי קרן היסוד והנהג נעלם. כעבור זמן קצר התפוצצה המכונית ומעוצם ההתפוצצות נהרסה הקומה השניה של אגף קרן היסוד והקירות הפנימיים במשרדי הסוכנות והועד הלאומי קרסו. עבודת ההצלה החלה מיד. 12 אנשים מבין עובדי קרן היסוד והועד הלאומי נהרגו ועשרות נפצעו. בין הקורבנות נמצא מר לייב יפה, ציר הקונגרס הציוני הראשון, ממייסדי קרן היסוד ומנהליה הראשיים במשך כל שנות קיומה. הוא נפל על משמרתו. התנועה הציונית התאבלה מרה על אבדה זאת ומיד לאחר חבישת הפצועים ניגשו לפינוי הריסות הבניין ולהקמתו מחדש. במשרדים שלא נפגעו, נתחדשה העבודה בו ביום. עבודת התיקון נעשתה במלוא התנופה והמהירות ויש תקווה, כי בניני המוסדות הלאומיים יחודשו ויוחזרו למצבם התקין תוך ימים מספר.

תיאור זה מובא במסמך של הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית, שפורסם למחרת הפיגוע. עוד נאמר במסמך כי: "מזימת האויב שהיתה מכוונת הפעם לפגוע במקום המסמל את לב הציונות והאומה - לא קמה. נעמוד גם נגד אמצעי הרמייה השפלים של האויב ונמשיך במלחמתנו עד אשר מדינתנו תקום ותהי ומעמדנו בירושלים יהא איתן..."

לא בכדי בחרו המפגעים את חצר המוסדות הלאומיים, אשר באותם ימים, היוו את מרכז השלטון היהודי בארץ ישראל. כאן ישבו מנהיגי המדינה שבדרך ומכאן התנהל המאבק לעצמאותה של מדינת ישראל.

מאז חלפו 60 שנה. מדינת ישראל היתה לעובדה קיימת עם הכרזתו של דוד בן-גוריון על הקמתה בה' באייר תש"ח. מישוב יהודי בן 600 אלף איש, גדלה אוכלוסיית ישראל ל-7 מיליון נפש, בהם רוב יהודי של 6 מליון איש. הישגיה של מדינת ישראל בפיתוח הארץ, בהתיישבות, בחקלאות, בטיפוח ההשכלה, המדע, התעשייה, השפה והתרבות העברית מהווים מקור של גאווה לכולנו.

בכל התחומים האלה היו ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן היסוד וקרן הקיימת לישראל, גורמים מרכזיים, שעמדו וממשיכים לעמוד בחזית העשייה למען ביסוסה והמשך שגשוגה של מדינת ישראל. 

ביום הזה, שבו אנו מציינים 60 שנה לפיגוע במוסדות הלאומיים, נזכור את אלה, אשר קיפחו חייהם כקורבנות חפים מפשע, במאבק הנמשך על זכותנו על הארץ הזו. מאבק, שבו אנו נתונים גם בעצם הימים האלה נגד אויבים אכזריים, שאינם בוחלים בירי טילים על אוכלוסיה אזרחית במערב הנגב וברצח אכזרי של תלמידים בלב ירושלים.

בשנת ה-60 לעצמאותה של מדינת ישראל, נחזק בתוכנו המחוייבות למדינת ישראל ולעם ישראל ונישא בליבנו תמיד את זכרון השכול והאובדן של אלה שמסרו נפשם על עצמאותה וריבונותה של מדינת ישראל.

יהי זכרם ברוך.