שבירת הכוס
בן רבינא חיתן את בנו: ראה את החכמים, שדעתם מבודחת עליהם ביותר, הביא כוס של זכוכית
יקרה ושברה לפניהם, ונעצבו אל ליבם (ברכות ל"א). על כך כתבו בעלי התוספות : "מכאן נהגו
לשבור כוס זכוכית בנישואין". יש סוברים, שאין טוב בלי רע, כשם שאין אור בלי חושך. כך
אין שמחה בלא עצב, לכן יש להזכיר את חורבן בית-המקדש בשעת שמחת הנישואין. ובשבירת הכוס
מעציבים את לבנו ונזכרים, שבית המקדש עדיין בחורבנו.