אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום
כיפור, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין , שלא לבייש את מי שאין
לו... ובנות ירושלים יוצאות וחולות (ומחוללות) בכרמים.
ומה היו אומרות? בחור ,שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך.."

(תענית ד' ח,)
 

"מי שאין לו אישה נפנה... יפהפיות שבהן מה היו אומרות?
תנו עיניכם ליופי, שאין האישה אלא ליופי ,
מיוחסות שבהן היו אומרות ?תנו עיניכם למשפחה, לפי שאין האישה לבנים,
מכוערות שבהן היו אומרות ?
קחו מקחכם לשם שמים..."

  (ברייתא המובאת בתענית. דף ל"א עמ' א')

מן המקורות ניתן להבין כי טו באב שישמש כיום שידוכין עבור בנות ישראל
שיצאו במחלות בכרמים בימים בהם היה בית המקדש קיים .
המחולות הללו נערכו בשני תאריכים ט"ו באב וים כיפור שהיוו ימים טובים בהם
שלטה שמחה עממית שמוקדיה היו בכרמים ולא בבית המקדש .
בימינו נשמעת התמיהה :
מה ליום הכיפורים ולשמחת "יום טוב", ובמיוחד למחולות של
צעירים וצעירות המחפשים בני זוג?

חכמי התלמוד לא הביעו את התמיהה על יום הכיפור כלל וכלל
כי אם דווקא על ט"ו באב:
"יום הכיפורים - משום שהיה בו סליחה ומחילה ,
יום שניתנו בו לוחות האחרונות - אלא ט"ו ובאב מה היא "
(מהי הסיבה ליום טוב ?)

  (תענית דך ל' עמ' ב)

לפי המסורת שמביא רש"י , ירד משה מן ההר ובידיו הלוחות
האחרונים ביום עשרה בתשרי.
ואותו יום נקבע ליום כיפור היום בו מחל וסלח האל לעמו על כן נקבע יום
צום כפור בעשרה בתשרי .

  (רש"י , תענית דך ל' עמ' ב')

ט"ו באב היה חג טבע וחקלאות עתיק שחגגוהו בכל אזורי הארץ .
כמעין חג קציר תחילת התהוות השמן בזיתים, עבודות הבציר , הקטיף .
 הדבר היווה רקע אידיאלי "למי שאין לו אישה " ביום זהנהרסו הגבולות
המפרידים בין השבטים וניתן היה לנדוד משבט לשבט ולצפות בבנות ישראל
המחוללות בכרמים וכך יוכל לבחור לו אישה.

לאחר חורבן בית המקדש השני כאשר העם פוזר לתפוצות שקע החג כי כל יסודו
נעוץ בארץ ישראל והחקלאות בה .

 עדיין נהוג כי זוגות רבים מקיימים את מיצוות הנישואין ביום זה .

  http://www2.iol.co.il/postcard/