בעשרה בטבת שם נבוכדנצר מלך בבל מצור על העיר ירושלים 587-6 לפני הספירה, לפני חורבן
בית המקדש הראשון.

כמו שנאמר:
"ויהי בשנה התשיעית למלכו, בחודש העשירי בעשור לחודש בא
נבוכדנצר מלך בבל, הוא וכל חילו על העיר ירושלים ויחן עליה ויבנו עליה דיק
סביב, ותבא העיר במצור עד שתי עשרה למלך צדקיהו בתשעה לחודש ויחזק הרעב
בעיר ולא היה לחם לעם הארץ"

(מלכים ב', כ"ה, א-ג)
בראשית המצור על העיר ירושלים החל למעשה תהליך חורבן
 בית המקדש ומשום כך נקבע יום זה ליום צום ותענית.
על פי המסורת היהודית מסמל ראשית תהליך חורבן הבית את ראשית
כל הצרות אשר פקדו את עם ישראל מאז חורבן הבית הראשון
ועד היום.
לאחר השואה קבעה הרבנות הראשית לישראל את יום עשרה בטבת
הכללי" לזכר חללי השואה, שמקום קבורתם לא נודע.
ביום זה מדליקים נר נשמה, אומרים "קדיש" ולומדים משניות לעלוי הנשמות של
הקורבנות.

אל מלא רחמים שוכן במרומים,דין אלמנות ואבי יתומים,
המצא מנוחה על כנפי השכינה , במעלות קדושים וטהורים
כזהר הרקיע מאירים ומזהירים, את נשמות אחינו ואחיותינו,
רבבות אלפי ישראל, אנשים,נשים וטף, כלם קדושים וטהורים,
ובהם גאונים וצדיקים, ארזי הלבנון ואדירי התורה, שנהרגו ונשחטו,
שנחנקו ונשרפו ושנקברו חיים על קדוש השם
על ידי הנאצים הגרמנים ועוזריהם.
בעבור שאנו מתפללים לעילוי נשמותיהם.

לכן בעל הרחמים יסתירם בסתר כנפיו לעולמים
ויצרור בצרור החיים את נשמותיהם, ה' הוא נחלתם, בגן עדן מנוחתם.
וה' ינקם את נקמתם. ה' הוא נחלתם , יזכור עקדתם
ותעמוד לנו ולכל ישראל צדקתם.

ארץ אל תכסי דמם ואל יהי מקום לצעקתם , בזכותם ישובו
נדחי ישראל לאחזתם , והקדושים לזכרון תמיד נגד
ה' יעמדו לגורלם, יבואו שלום וינוחו על משכבם, ויקומו לקץ
הימין לחיותם,
ונאמר אמן .

הבנת המשמעות של יום עשרה בטבת ושייכותו לימינו אלה.

קהל היעד
בני נוער מגיל חמש עשרה ומעלה.

 משך הפעילות
כארבעים וחמש דקות.

עזרים
ציר זמן וכרטיסיות של ארועים בהסטוריה של עם ישראל.

שלבי הפעילות
שלב א': ציר היסטורי
שלב ב': עשרה בטבת כראשית האסונות שארעו לעם ישראל
שלב ג': דיון ברלוונטיות של יום עשרה בטבת לימינו אלה
שלב ד': מדרש חז"ל: החורבן כשלב בדרך אל הגאולה
 

בעשרה בטבת, לפני חורבן בית המקדש הראשון, שם נבוכדנצר
 מלך בבל מצור על העיר ירושלים.
על פי המסורת היהודית מסמל יום זה את ראשית כל הצרות
אשר פקדו את עם ישראל מאז חורבן הבית הראשון ועד היום.

בפעילות זאת ננסה להמחיש למשתתפים את מיקומו של יום עשרה
בטבת על ציר ההיסטוריה היהודית שלאחריו אירעו אסונות נוספים,
אשר פקדו את עמנו מאז ועד היום.
לאחר מכן נבחן האם רלוונטי לציין תאריך זה בימינו אלה.