בימי חורבן בית שני נשלטה הארץ המכונה פלשתינה בידי הרומאים, הזרים בה, ואחריהם היתה סדרה של כובשים זרים. כל שלטון כיבוש חילק את הארץ כראות עיניו. אף אחדמהכובשים, למעט הרומאים, לא ראה בפלשתינה יישות אדמיניסטרטיבית או גיאוגרפית נפרדת.     התורכים העות'מנים, ששלטו בכל האזור בין השנים 1516 - 1917, ראו את הארץ כחלק מדרום סוריה. התחום הגיאוגרפי המכונה כיום פלשתינה, חולק על ידם לשלושה מחוזות נפרדים.     הארץ היתה מיושבת בדלילות ובלתי מפותחת מבחינה כלכלית. שינוי נמרץ במצבה החל להסתמן רק מאז הגעתם של החלוצים הציוניםהראשונים בשנות  ה-80 של המאה ה- 19, שבאו כדי לבנות מחדש את ארץ היהודים.  בתודעה הדתית וההיסטורית של האנושות לא חדלה הארץ להיות "ארץ הקודש" - קשורה בתנ"ך ובתולדות העם היהודי. השיפור הכלכלי שהביאו היהודים לארץ עודד את המשך העלייה אליה וגם את הגירתם של אחרים, בעיקר ערבים.