שלמה ארצי

1949

זמר, מעבד, מלחין ומפיק מוסיקלי

שלמה ארצי נולד בשנת 1949 במושב השיתופי אלוני אבא, להוריו מימי ויצחק, שהיה

חבר כנסת בכנסת ה-11 וסופר.

כשהיה ארצי בן שמונה עברה המשפחה להתגורר בצפון תל אביב. בבית הספר היסודי

בלט בכישוריו כשחקן ולא כזמר, אם כי כבר מגיל 12 החל לנגן בגיטרה, ואף שר

בלהקה בתנועת הצופים. בתיכון פגש ארצי ברבקה מנשה, לימים ריקי גל, והשניים

החלו להופיע כצמד באירועים שונים. בנוסף, הופיע ארצי מול משלחות נוער מכל

העולם באירוע שהתקיים בספרד.

בשנת 1968 התקבל ארצי, ועימו גם גל, ללהקת חיל הים. כיוון שהיה בעל פרופיל

גבוה, שובץ ארצי בתחילה לחיל התותחנים כמשנה טכני. הוא הקים בחיל התותחנים

להקה, וכעבור שנה הצליח לעבור תפקיד ולהצטרף ללהקת חיל הים. הלהקה היתה בעצומי

ההכנות לתכנית "והיום השלישי", בה ארצי השתתף בתפקידי משנה בלבד. בתכנית הבאה

של הלהקה, "רפסודה בכחול", היה ארצי הסולן הראשי, וייצר להיטים רבים כגון

"אנשי הדממה", ו"המלח גבריאל". אלבומי הלהקה נמכרו היטב, וארצי הפך לכוכב

צעיר.

בשנת 1969 הוא חתם על חוזה הקלטות עם האמרגן איתן גפני. שנה לאחר מכן, ב-1970,

כשהוא עדיין חייל, נקרא להופיע בפסטיבל הזמר העברי עם השיר "פתאום עכשיו

פתאום היום" (מוכר גם בשם "אהבתיה"), וזכה במקום הראשון. הוא הוציא את תקליטו

הראשון, שכלל את השיר, ואף השתתף בפסטיבל הילדים עם שני שירים. באותה שנה

נישא ארצי למילכה, ובאותו הערב אף זכה בפרס "כינור דוד", לאחר שאריק איינשטיין

ויתר על הפרס. לארצי ומילכה נולדו במהלך השנים שלושה ילדים - שירי, בן ויהונתן.

בהמשך שנות השבעים ידעה הקריירה של ארצי עליות ומורדות. הוא הלחין שירי משוררים,

הקים את להקת "גברת תפוח" עימה הוציא תקליט שנקרא "לכל החברים מהמסע מים אל

ים", תקליט אשר נחשב לטוב בתקליטים בהוציא ארצי באותן שנים. בשנת 1975 הוא

נבחר לייצג את ישראל באירווזיון עם השיר "את ואני", איתו הגיע רק למקום ה-11

בתחרות, והתקליט עם השיר נחל כשלון חרוץ בחנויות. רק בסוף שנות השבעים, בשנת

1979, עלה ארצי חזרה למסלול ההצלחות, עם התקליט "גבר הולך לאיבוד". אחריו

הגיעו התקליטים "דרכים" ו"חצות", שכללו להיטים רבים, וסימנו את ארצי כיוצר

בשל ואיכותי.

בשנת 1982 יצר ארצי אלבום שקט ומינורי, "מקום", בו חזר לעסוק בשירי משוררים.

שנתיים מאוחר יותר הוא חבר למפיק לואי להב והוציא את התקליט "תרקוד", בו הוא

כתב והלחין את כל השירים. התקליט הפך להצלחה מסחררת, וסימן את השינוי שעבר

ארצי כיוצר. מאמן המחפש את דרכו ליוצר רוק ייחודי, עם אמירה וסגנון אישיים.

ארצי נבחר לזמר השנה, ושנה לאחר מכן הוציא תקליט נוסף בשיתוף עם לואי להב,

"לילה לא שקט", שהפך גם הוא ללהיט גדול. ארצי עבר מהופעה באולמות קטנים כגון

הצוותא להופעה באצטדיונים כגון בריכת השולטן ופארק הירקון. במהלך שנותיו כיוצר

בחר ארצי לקדם זמרים אחרים לצידו. בשנות השמונים הופיע איתו דני רובס, ומאוחר

יותר ליוו אותו אתי אנקרי ורונית שחר. הוא גם דחף להחתמת אמנים צעירים בחברת

התקליטים "הד ארצי" עימה הוא עובד.

1988-ב הקליט ארצי את "חום יולי-אוגוסט", האלבום הכפול הראשון שהקליט אמן יחיד

בארץ. באלבום נגע ארצי לראשונה בנושא השואה, וכן עסק בנושאים פוליטיים. בשנת

90' הוציא ארצי דיסק בשם "כרטיס ללונה פארק", שעסק בנושאים כגון מוות ובדידות.

התקליט נכשל, באופן יחסי, בקופות, ולאחריו סבל ארצי ממשבר בכתיבה, ובמשך שנה

לא כתב דבר. הוא טס לארצות הברית, שם הלחין שירים לסרט בשם Leather" stekcaJ".

בשנת 92' חזר ארצי לישראל, והחליט לעזוב את לואי להב ולחבור אל יהודה עדר.

סימני שאלה אפפו את החיבור הזה, אולם הדיסק "ירח" שיצא באותה שנה ענה על כל

הספקות. הדיסק הפך ללהיט, וכך גם הדיסקים הנוספים שבאו בעקבותיו: "האוסף המשולש"

ו"שניים", שיצא בשנת 1996.

בשנות ה-2000  הוציא ארצי דיסק אחד עם שירים חדשים, הנקרא "צימאון", ועוד שני

דיסקים, "אהבתיהם" ו"שירי האהבה שלי", שכוללים חידושים לשירים שלו עצמו. במהלך

התקופה התגרש ארצי מאשתו מילכה.