חוה אלברשטיין
1949
זמרת, תמלילנית, מלחינה ומעבדת מוסיקלית
חוה אלברשטיין נולדה בשנת 1949 בעיירה שצ'צין בפולין. כשהיתה בת ארבע עלתה
ארצה עם הוריה, והמשפחה השתכנה בקריית חיים.
בשנת 4691, בהיותה בת 17, הוזמנה אלברשטיין להופיע בתוכניתו של דן בן אמוץ
במועדון החמאם ביפו. בהופעת הבכורה שלה שרה ארבעה שירים כשהיא מלווה את עצמה
בגיטרה, ואחיה אלכס מלווה אותה בקלרינט. התוכנית הועברה בשידור-חי ברדיו.
בעקבות השידור הוזמנה אלברשטיין להתארח במועדון הזמר - התוכנית הפופולרית של
אותה תקופה. מועדון הזמר בהשתתפותה הוקלט בבית אלפא - קיבוצו של המלחין הידוע
נחום היימן. בסיום ההקלטה ניגש אליה היימן והזמין אותה לשיר את שיריו. הוא
גם המליץ עליה בפני חברת התקליטים CBS שהחתימה אותה על חוזה הקלטות.
בשנת 1965 התגייסה אלברשטיין לצה"ל, כשהיא כבר זמרת מוכרת. במשך שירותה הצבאי
הסתובבה אלברשטיין במחנות צה"ל ושרה לחיילים, על תקן צוות בידור של אדם אחד.
לאחר שחרורה מהצבא החלה אלברשטיין להקליט עשרות שירים, כולל שירי ילדים, הן
בעברית והן ביידיש, לעיתים עם גיטרה ולעיתים בליווי תזמורת.
בשנת 1967, יצא תקליטה הראשון שנקרא "חוה אלברשטיין בשירים עבריים", ומאוחר
יותר שונה שמו ל"פרח הלילך". שנה מאוחר יותר הוציאה אלברשטיין שלושה תקליטים,
אשר אחד מהם היה כולו ביידיש, והשני הוקדש לשירי רחל.
בשנת 1970 יצא תקליטה "המרדף", תקליט שכלל להיטים רבים, כולל "מחר" ו"מכתב
לאמא". אלבום נוסף שיצא באותה שנה נקרא "משירי ארץ אהבתי". שנה אחר שנה המשיכה
אלברשטיין להוציא מגוון תקליטים, ובשנת 1975 יצא אחד מאלבומיה הנודעים ביותר,
"כמו צמח בר".
בשנות השמונים החלה אלברשטיין גם לכתוב ולהלחין. בשנת 1980 היא הופיעה עם להקה
במופע "שיר במתנה" בהפקת תיאטרון יובל. שש שנים מאוחר יותר, ולראשונה בקריירה
שלה, כתבה אלברשטיין את מרבית השירים לתקליטה, "מהגרים". בשנת 1989, תקופת
האינתיפאדה הראשונה, אלברשטיין דיברה ושרה בקול ברור נגד הכיבוש ושירה "חד
גדיא" נאסר בשל כך להשמעה ברדיו. היא הוחרמה בקרב חוגים אחדים והיו אף כאלה
שהתנגדו להזמנתה להדליק משואה בטקס יום העצמאות של שנת 1990.
בשנת 1992, אחרי כעשרים וחמש שנות יצירה, יצא אלבום האוסף הראשון של אלברשטיין,
שנקרא "החיטה צומחת שוב", ובו גם שלושה שירים חדשים. באותה שנה אלברשטיין
חרגה ממנהגה והוציאה לראשונה אבלום באנגלית, The man I love"" . ב-1994 הלחינה
אלברשטיין פסקול לסרט "גרופי", אותו ביים בעלה, נדב לויתן. בהמשך שנות התשעים
המשיכה אלברשטיין ליצור, והוציאה מספר אלבומים נוספים, בעברית וביידיש. אחד
התקליטים ביידיש הופץ רק בארצות הברית, שם זכה לביקורות משבחות.
בשנות האלפיים אלברשטיין היא עדיין מוזיקאית פעילה ונחשבת, אם כי תנופת היצירה
פחתה. בשנת 2003 יצאה תקליטה האחרון עד כה, "מוצאי חג". אלברשטיין הלחינה
את השירים, שנכתבו כולם על ידי בעלה. האלבום הפך למצליח ביותר שלה בעשור האחרון,
כשנמכרו ממנו 14 אלף עותקים תוך שלושה חודשים.
ללא ספק, אלברשטיין היא אחת הזמרות-יוצרות הישראליות הפוריות בכל הזמנים. עם
למעלה מ- 50 אלבומים, חלקם ביידיש, נשמע קולה הייחודי של חוה אלברשטיין גם
בטרם החלה לכתוב בעצמה, וביתר שאת לאחר מכן. רבים מתקליטיה הפכו תקליטי זהב
ופלטינה ועל אחדים מהם אף זכתה בפרס כינור דוד. לאורך השנים המשיכה אלברשטיין
להשמיע קולה גם בסוגיות מדיניות וחברתיות, כשרבים משיריה מוחים כנגד כיבוש
ואי צדק חברתי.